לפסק הדין בעניין האגודה לסיוע ולהגנה לזכויות הבדואים בישראל ואח' נ' עיריית באר שבע ואח'
בדעת רוב, קבע ביהמ"ש העליון, כי מבנה ששימש בעבר כמסגד ועיריית ב"ש ביקשה להקים בו מוזיאון בעוד שהמיעוט הבדואי ביקש להשיב ייעודו כמקום תפילה למוסלמים, ישמש כמוזיאון המוקדש באופן ייחודי לתרבות האסלאם. נפסק, כי אסור היה לעירייה להתעלם ממהות המבנה לרבות ההיסטוריה והארכיטקטורה שלו, ומשמעותו למיעוט הבדואי.
מסגד שנבנה ע"י השלטון העותמאני בבאר שבע, שימש לאחר הקמת המדינה כמוזיאון, עד שבשנת 1992 הוכרז כמבנה מסוכן ופונה. נוכח החלטת העירייה לשפץ את המבנה ולהופכו למתחם מוזיאונים, הגישו האגודה לסיוע ולהגנה לזכויות הבדואים בישראל והועד המוסלמי בנגב עתירה לבג"ץ כנגדה וכנגד המדינה, בה התבקש להורות על החזרת המבנה לשמש כמקום תפילה למוסלמים.
העותרים טענו, כי ההחלטה להפוך את המסגד למוזיאון בלתי סבירה, שרירותית, נגועה בשיקולים זרים וכי היא פוגעת קשות בזכות המיעוט המוסלמי לחופש דת ופולחן, ברגשותיו הדתיים ויוצרת בו תחושת קיפוח. מנגד טענה העירייה, כי הפעלת מסגד פעיל במרכז העיר יפגע בשלום הציבור שכן קרוב לוודאי שינוצל למטרת הפגנות והסתה.
נוכח חילוקי הדעות הוקמה ועדה ממשלתית אשר המליצה, כי המבנה ישמש כמוזיאון המשמר את אופיו המיוחד, וביהמ"ש הציע כי יהפוך למרחב תרבותי מוסלמי, אולם העירייה התנגדה להצעה וביקשה כי המבנה ישמש כמוזיאון לתרבות בני אברהם.
השופט ג'ובראן קיבל את העתירה חלקית, וקבע כי המבנה יהפוך למוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח בלבד. השופט ציין, כי טיעוני העירייה והמדינה בדבר הסכנה הצפויה מהפעלת המבנה כמסגד העלו בו תחושה קשה, וקבע, כי היה על המשיבות לבחון טיעוניהן היטב בטרם העלו טענות כה קשות המטילות דופי במיעוט שגורלו קשור בגורל ישראל. עוד קבע, כי טענות המשיבות בעניין זה הועלו בעלמא ומבלי שהראו כל ראיה ממשית המצביעה על הסתברות ברמה של וודאות קרובה לסכנה לבטחון הציבור.
"עניין לנו במי שמבקשים לפנות לערכאות כדי לתקן עוול שלדעתם נגרם להם, ואך שבאשר מאמינה הרשות כי אין הם זכאים לסעד אותו הם מבקשים, אין בכך משום צידוק להעלאת טענות שמשמעותן הטלת דופי בעותרים ואשר ממילא אין בהן כדי לחזק את עמדתה", כתב השופט ופסק, כי במסגרת שיקוליה, התעלמה העירייה לחלוטין מהעובדות ההיסטוריות והארכיטקטוניות של המבנה ולא התחשבה בעובדה כי מדובר בהחלטה רגישה אשר עלולה לפגוע בחופש הדת והפולחן, וברגשותיו של מיעוט דתי ותרבותי.
נקבע, כי אמנם ככל הנוגע לשינוי הייעוד אין להתערב בהחלטת העירייה, באשר מדובר בסוגייה תכנונית, אשר את הטענות כנגדה על העותרים להעלות בפני הערכאות המתאימות, אולם לא כך לגבי אופי השימוש במבנה במסגרת ייעודו כמוזיאון, אשר יש לשמר את ההסטוריה שלו, ואת משמעותו התרבותית והדתית לציבור המוסלמי, מהן התעלמה העירייה כליל, ולפיכך להורות, כי ייבנה בו מוזיאון לתרבות האיסלאם בלבד כאמור. השופטת (בדימ') פרוקצ'יה הצטרפה לתוצאה זו, בניגוד לדעתה החולקת של השופטת נאור, אשר לדידה מתן סעד זה פוגע בזכות הטיעון של המשיבות וחורג מגדרי ההתערבות הראויים.
לפסק הדין בעניין האגודה לסיוע ולהגנה לזכויות הבדואים בישראל ואח' נ' עיריית באר שבע ואח'
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.