בג"ץ הורה לשרי הבריאות והאוצר לפעול במהירות לעדכון מדד יוקר הבריאות

לפסק הדין בעניין שירותי בריאות כללית ואח' נ' שר האוצר ואח'

בג"ץ קבע כי התנהלותם האיטית של משרד האוצר ומשרד הבריאות, ככל הנוגע לעדכון מדד יוקר הבריאות הייתה בלתי סבירה, והורה להם לגבש מנגנון לעדכון המדד במהירות, כשהמועד האחרון לביצועו יהיה חצי שנה מיום מתן פסק הדין.

בתחילת שנות ה 2000 עתרה קופת חולים כללית לבג"ץ בטענה כי שר הבריאות ושר האוצר אינם מעדכנים את מדד יוקר הבריאות כפי שהם מחוייבים לעשות על פי חוק, ובכך פוגעים בקופות החולים וגורמים להן לעבור על החוק, אשר אוסר עליהן להיות בגירעון. כעבור זמן מה, הגישה גם קופ"ח מכבי עתירה דומה. העתירות אוחדו, ואליהן צורפו כמשיבות פורמאליות שתי קופות החולים הנוספות- המאוחדת ולאומית.

הליכים רבים התקיימו בפני בג"ץ בנושא זה, כשברקע החלטת מועצת הבריאות לשנות את מדד יוקר הבריאות, באופן שישקף את העלייה בהוצאות קופות החולים, אשר שר האוצר דחה תחילה, נוכח העובדה, כי הדבר יגרום להוצאות של מאות מליוני ש"ח מהתקציב.

בעתירות, ביקשו שתי קופות החולים, כי בית המשפט יורה לשרי הבריאות והאוצר לאמץ את המלצת מועצת הבריאות, ובין היתר לכלול במדד יוקר הבריאות גם את רכיבי האשפוז בבתי החולים. כעבור מספר שנים בהן התנהלו העתירות, השכילו משרד הבריאות והאוצר להבין, כי ישנו צורך מהותי בשינוי המדד והממשלה החליטה, במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנים 2011-2012, כי יש לעדכן את מדד יוקר הבריאות, אך עם זאת, לא הסכימו המשרדים המוסמכים (האוצר והבריאות כאמור) על הדרך בה יבוצע הדבר.

נוכח השינוי בעמדת הרשויות, התמקדה העתירה  בסוגיית מנגנון הביצוע, ובחוסר הסבירות, כך לטענת העותרות, שבהתנהלותן האיטית של הרשויות.

השופט ג'ובראן קבע, כי מאחר והצדדים מסכימים כי מדד יוקר הבריאות, נכון להיום, אינו תואם את הוצאות קופות החולים, ויש צורך לשנותו, נותר להכריע האם התנהלותם הפרוצדוראלית של המשרדים הייתה תקינה.

נפסק, כי על הרשויות מוטלות חובות רבות טרם קבלת החלטה, ובהן החובה לפעול ב"מהירות ראויה", ובמקרה זה, כשלו משרד האוצר והבריאות, וזאת גם בהתחשב בכך שמדובר בסוגייה סבוכה, הדורשת מחקר ומומחיות רבה, ועלולה להשפיע על גופים רבים, שדרוש לה שיקול דעת מקיף ומעמיק.

במקרה זה, לא רק שההחלטה לא סבירה משום שחלף פרק זמן ארוך מיום שהוחלט על שינוי מנגנון עדכון המדד, אלא גם בשל העובדה, כי המשרדים לא שיתפו פעולה במאמץ סביר לגיבוש עמדה בנושא.

"העולה מהחומרים הוא כי המשיבים פעלו בעצלתיים תוך שהם נמנעים מקיום פגישות בנשוא במשך תקופות ארוכות", כתב השופט והורה למשרדים לעדכן את מדד יוקר הבריאות באופן יעיל ונמרץ ובמהירות, בתוך שישה חודשים מיום מתן פסק הדין.

עוד המליץ השופט, כי על מנת שדבר שכזה לא ישנה, ראוי לתת את הדעת לתיקון החקיקה, כך שבמקרה של חוסר הסכמה יהיה מנגנון הכרעה פנימי ברור.

• ב"כ העותרות: עו"ד ד"ר יהודה בן מאיר; עו"ד גרי קופולוביץ; עו"ד אליה צונץ; עו"ד ז. גימלשטיין
• ב"כ המשיבים: עו"ד דנה בריסקמן

לפסק הדין בעניין שירותי בריאות כללית ואח' נ' שר האוצר ואח'

למדור: חוקתי ומנהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.