באיחור של 20 שנה – רוכשי דירות ייזכו לרשום אותן על שמם

מאז סוף שנות ה-90 סירבו שתי חברות בניה לרשום דירות בפרויקט "מחיר למשתכן" ביקנעם על שם הקונים בטענה שעליהם לשאת בהוצאות משפטיות. באחרונה התקבלה תביעה שהגישו הרוכשים.

ב-2012 הגישו מעל עשרים רוכשי דירות בפרוייקט ביקנעם תביעה בבית המשפט המחוזי בנצרת נגד שתי חברות בנייה.

הפרוייקט נבנה בשנות ה-90 של המאה שעברה במסגרת תכנית "מחיר  למשתכן" של המדינה. במכרז שפורסם אז נקבע מחיר מקסימלי שהחברות יכלו לגבות מהרוכשים והוא כלל בתוכו את רישום הזכויות על שמם.

הדירות ניבנו ונמסרו לרוכשים אך עד היום לא הושלמה העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין. החברות סירבו לספק את האישורים הדרושים בטענה שהתובעים חייבים לשלם להן את שכר טרחת עורך הדין המטפל ברישום וההוצאות המשפטיות הנלוות.

הרוכשים ביקשו מבית המשפט לצוות על החברות לספק להם את האישורים הדרושים לצורך הרישום.

הנתבעות טענו מצדן שעל פי כתבי התחייבות שצורפו הסכמי המכר ההוצאות המשפטיות ושכר טרחת עורך הדין חלים על הרוכשים ושהסכומים אינם חורגים מ"המחיר למשתכן" שנקבע במכרז.

התובעים השיבו שמדובר בהוצאות החורגות מ"המחיר למשתכן" שהן לא רשאיות לגבות.  בנוסף הם הכחישו שחתמו על כתבי התחייבות וטענו שחתימתם זויפה.

בני ערובה

לדברי השופט יונתן אברהם הנתבעות הודו למעשה בשתי טענותיהן המרכזיות של התובעים – האחת שהן לא רשמו את הדירות על שמם בניגוד להתחייבותן בהסכמים והשנייה ש"המחיר למשתכן" כלל כלל בתוכו גם הוצאות משפטיות.

השופט "התקשה לתת אמון" בעדויות עובדי הנתבעות שטענו שהחתימו את רוכשי הדירות על ההתחייבות לשלם את שכר טרחת עורך הדין בנוסף לסכומים שנקבעו בהסכם המכר. "קשה לקבל כי הנתבעים זוכרים את מעמד החתימה. הנתבעים לא ידעו לאמור בתצהיריהם, מי מהם החתים איזה מן הרוכשים והסתפקו באמירה כללית כי שניהם החתימו את הרוכשים", כתב השופט.

השופט הוסיף שהנתבעות לא הציגו חוות דעת של מומחה לכתב יד ואף לא את כתבי ההתחייבות המקוריים וטענתן שהם נשרפו לא גובתה בראיה כלשהי.

השופט הוסיף שתמוה בעיניו כיצד הסכימו הנתבעות, בניגוד למקובל בדרך כלל בחוזי מכר דירות, למסור את החזקה בדירות לרוכשים בטרם שילמו את כל חובם.

יתרה מכך, השופט תהה מדוע לאורך כל השנים לא טרחו הנתבעות להגיש תביעה כנגד התובעים לתשלום החוב הנטען (שכיום כבר התיישן) ובכל מקרה הדבר אינו מצדיק לדבריו את החזקתם כ"בני ערובה".

בסיכומו של דבר, השופט קיבל את התביעה והורה לחברות הבנייה למסור לתובעים אישורים מתאימים לצורך רישום הדירות על שמם.

לא נפסקו הוצאות.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.