בית משפט השלום בחיפה קיבל בשבוע שעבר תביעת לשון הרע של חברת טיולים נגד בעלי אתר האינטרנט "ג'יפ-טריפ", שסירב להוריד פוסט משמיץ לגביה.
חברת "טיולי דורון" מפעילה טיולי שטח, ביניהם טיולי ג'יפים בחו"ל. ב-2012 רכשו שני חברים טיול ג'יפים בגאורגיה אך חזרו לא מרוצים, ומיהרו לפרסם פוסט משמיץ באתר האינטרנט "ג'יפ-טריפ" בו כתבו, בין היתר: "אסור להתקרב לטיולי דורון... הוא אדם שקרן שלוקח כספים במרמה".
בעקבות הפוסט התפתח שיח על חברת הטיולים, אליו הגיב המפרסם בזו הלשון: "אסור לינסוע דרך טיולי דורון, הוא אדם שקרן, לא אמין, שלוקח כסף לא חוקי דרך כרטיס האשראי שהיה אצלו בתור פיקדון גם בחינם לא הייתי ממליץ לינסוע". [ציטוט מהמקור]
מנהלה של "דורון" מיהר לפנות למפרסם והגיע עמו להסדר שכלל בין היתר את הסרת הפוסט מהאתר ואולם, כשפנה לבעליו של אתר "ג'יפ טריפ", הוא סירב להסיר את הפוסט.
בעלי ג'יפ טריפ היה עיקש בסרבנותו ולא נענה לפניית עורך הדין של המפרסם להסיר את הפוסט ואף לא לצו שהוצא נגדו בבית המשפט, אלא רק לאחר שהוגשה נגדו בקשה לביזיון בית משפט. בהמשך "טיולי דורון" הגישה נגדו תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקל.
הנתבע טען כי האתר משמש פורום חופשי לחילופי דעות ושהאחריות ללשון הרע לא חלה עליו מאחר שלא הוא זה שפרסם את הדברים המשמיצים. לחילופין הוא טען כי חלה עליו הגנת "אמת דיברתי" וביקש להתגונן בהבאת תצהירים (משמיצים) של מטיילים אחרים על מנת להוכיח דבריו.
למרות התנגדותה הנחרצת של התובעת, שטענה כי בהבאת תצהירים אלו ימשיך הנתבע לפגוע בשמה הטוב ולהוציא דיבתה רעה, סוכם כי שני הלקוחות הלא מרוצים – שאחד מהם פרסם את הפוסט הפוגעני – יעידו בבית המשפט.
הפתעה!
מפרסם הפוסט סיפר לשופטת הבכירה, כאמלה ג'דעון, כי הג'יפ שלו היה תקין, כרטיס האשראי שלו כלל לא חויב, ולו עצמו אין לו כל טענה נגד הנתבע. לעומתו, חברו העיד שהאשראי שלו חויב ב-350 דולר, שהיוו דמי השתתפות עצמית בגין תקלה שהייתה בג'יפ.
ואולם, לא הוכח שהחיוב היה שלא כדין, כפי שנטען בפוסט, למעשה התגלה כי הוא אפילו לא פנה ל"טיולי דורון" או לערכאות המשפטיות לצורך השבת את הכסף שלטענתו נגבה ממנו "במרמה".
בניסיון אחרון להוכיח כי לתובעת אכן יש "שם רע" הנתבע הציג לשופטת פרסומים משמיצים על "טיולי דורון" מאתרים אחרים, אך היא דחתה אותם משני טעמים, האחד – הם אינם מתייחסים ללשון הרע נושא התביעה, שהוא גביית כספים במרמה, והשני – שכותבי הפוסטים לא התייצבו בבית המשפט ונחקרו בחקירה נגדית, שעשויה הייתה להסתיים במסקנה שהאמירות חסרות בסיס, ממש כמו אמירותיו של כותב הפוסט, שהנתבע לא הסכים להסיר.
לסיום השופטת קבעה כי התנהלותו של הנתבע – אשר השאיר את הפוסט גם אחרי שהכותב הסכים להסירם – אינה מתיישבת עם עקרון תום הלב ואף מלמדת על כוונה לפגוע בשמו של התובע. משכך, היא קיבלה את התביעה ופסקה לתובע פיצויים בגובה 30 אלף שקל ועוד 10,000 שקל שכ"ט עו"ד. השופטת לא הסבירה את הפער בין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק על ידה על אף קביעותיה החמורות.
- ב"כ התובעת: עו"ד ר. ברנט
- ב"כ הנתבע: עו"ד א. גניהר
* עו"ד עזרא גולדמן עוסק בלשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין