שוטרי בילוש מתחנת רהט טענו כי הגבר, שרישיונו נפסל, עזב את תחנת המשטרה ונהג ברכב. למרות סירובו להעיד בבית המשפט זוכה האיש מכל האישומים, לאחר שהתביעה נכשלה להוכיח באופן חד-משמעי שאכן נהג ברכב.
לפי כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בבאר שבע, הנאשם השתחרר בחודש ספטמבר 2014 ממאסר בן 14 חודשים, כאשר רשיון הנהיגה שלו נשלל עם יום שחרורו לתקופה של שנה.
לייעוץ בענייני תעבורה:
פנה ל- עו"ד תעבורה
כעבור חודשיים הגיע האיש לתחנת המשטרה ברהט כדי לחתום על טפסים שונים, ולבקשת צוות התחנה, שני שוטרי בילוש שעודכנו על שלילת רישיונו, נשלחו לבדוק כיצד הגיע לתחנה וכיצד הוא מתכוון לעזוב אותה.
לאחר שעזב את התחנה, הוא המשיך ללכת ברגל עד שהגיע לכביש ראשי, ובשלב זה, לטענת השוטרים, נכנס לרכב כהה מדלת הנהג והחל לנסוע.
מכיוון שידעו שהוא אינו מורשה לנהוג, נכנסו השוטרים לרכב סיור ועקבו אחר הרכב הכהה, במטרה לתפוס את הנאשם על חם.
בדו"ח הפעולה שמילאו השוטרים, הם ציינו כי תנאי הראות היו טובים לנוכח אור היום, וכי זיהו את הנאשם בוודאות בעזרת תמונה.
לטענתם, מהרגע שהנאשם הבחין בהם, הוא הגביר את המהירות ונכנס לשכונת מגורים ברהט.
המרדף הסתיים לאחר שאחד הילדים הצביע על הרכב החשוד חונה בחצר, מבלי שהנאשם בתוכו.
הנאשם אמנם לא נתפס, אך זומן טלפונית לחקירה במשטרה. בחקירתו, הודה הנאשם בכך שידע שאסור לו לנהוג, אך הכחיש כי נהג ברכב, הרשום על שם אשתו. לדבריו, מי שהסיע אותו הוא בכלל חבר שלו.
החוקרים לא התרשמו מעדותו, ובכתב האישום יוחסו לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא פוליסת ביטוח ונהיגה בידי נהג לא מורשה.
מי נהג?
הנאשם סירב להעיד בבית המשפט, והשופט אלון אופיר קבע כי כדי להרשיע אותו, התביעה צריכה להוכיח שבאמת נהג ברכב.
לאחר ששמע את עדויות השוטרים, ציין השופט כי ישנו פער בין העדות שהוגשה בכתב (דו"ח הפעולה) לבין העדות שנשמעה בפניו: בעוד שבדו"ח נכתב כי השוטרים עקבו אחרי הנאשם ביחד, בבית המשפט התברר כי רק אחד מהם עקב אחריו.
השופט ציין כי השוטרים ראו את הנאשם ממרחק של לפחות 200 מטר, מרחק שאינו מאפשר לראות במדויק מי הנהג, וכי מלבד הטענה שהרכב היה כהה, השוטרים לא העמידו כל אינדיקציה לנהיגה, ואפילו לא רשמו את מספר סוג הרכב ומספר הרישוי שלו.
בנוסף, התברר כי במהלך המרדף המשטרתי הם איבדו קשר עין עם הרכב, והשופט תהה כיצד ידעו לאן לנסוע וכיצד איתרו, בסופו של דבר, את הרכב ברחובות רהט.
השופט הבהיר כי למעשה, השוטרים לא ראו את הנאשם נוהג ברכב בשום שלב, ועדויותיהם מתבססות על ההנחה שהוא נהג רק מפני שנכנס אליו מצד הנהג.
לכן, אף שיש סבירות כי הנאשם נהג ברכב במועד האירוע, קבע השופט כי הראיות שהוצגו בפניו לא הוכיחו שהנאשם נהג ברכב מעבר לכל ספק סביר. משכך, הנאשם זוכה מחמת הספק מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.
- שמות ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין.
* עו"ד אלמוג אזולאי עוסק בתעבורה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.