האם כתבה בין היתר כי המנהל התעלל בבנה, כלא והשפיל אותו. הילד הושעה לאחר שבעט והכה תלמיד אחר אך למרות זאת אמו שלחה אותו לבית הספר
השופטת עידית וינברגר קיבלה לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש מנהל בית ספר נגד אמו של תלמיד. האם פרסמה על המנהל סדרת פוסטים בפייסבוק בהם כתבה כי הוא כלא את בנה, צעק עליו והתנקם בו וכי מדובר ב״שקרן ונוכל״. השופטת קבעה כי המנהל לא כלא את הילד אלא רק ביקש לשוחח עמו בפרטיות לאחר שהגיע ללימודים למרות שהושעה.
התובע סיפר כי מאז 2007 הוא מנהל בית ספר יסודי בקרית ביאליק. הנתבעת היא אמו של תלמיד שבזמן הפרסומים למד בכיתה ד׳ בבית הספר.
הוא סיפר כי בסוף חודש מרץ 2019 תקף בנה של הנתבעת תלמיד חדש שהצטרף לכיתה ונתן לו אגרוף ובעיטה. בעקבות אירוע האלימות הקשה הוא החליט יחד עם הגורמים המפקחים עליו, להשעות את בנה של הנתבעת מבית הספר.
למחרת הוא ראה שבנה של הנתבעת הגיע לבית הספר חרף ההשעיה וניגש לשוחח עמו. הילד סירב לצאת מהכיתה והמנהל ביקש מהמורה להעביר את שאר הילדים למקלט וללמד אותם שם. כששהה עם הילד בכיתה התקשר הבן לאמו באמצעות שעון חכם. האם הורתה לבנה להתעלם מהמנהל ולנסות לצאת בכוח מהכיתה.
בהמשך הגיעה האם פיזית לכיתה, לקחה את בנה תוך שהיא צועקת לעבר המנהל שהוא ״אפס״ ודוחפת אותו.
יום למחרת החלה האם לפרסם נגדו פוסטים פוגעניים. המנהל הוצג על ידה כאדם שכלא תלמיד בכיתה, כמתעלל סדרתי בקטינים, נוכל, שקרן, שונא ילדים, מתנקם בילדים, פועל בניגוד לחוק ובדרך כוחנית, ועוד.
הנתבעת טענה כי הדברים שפרסמה הם אמת ועל התובע להכיר לה תודה שלא הגישה נגדו תביעה בגין כליאת שווא.
השתלחות בוטה ופרועה
השופטת עידית וינברגר מבית משפט השלום בחיפה קבעה כי התובע לא כלא את הילד בכיתה. בהתאם לחוזר מנכ״ל משרד החינוך הוא ניסה לקיים שיחה עם התלמיד שתבהיר כי הגעה לבית הספר למרות ההשעיה היא ערעור על סמכות בית הספר.
עוד הבהירה השופטת כי איסור על תלמיד לצאת מהכיתה במהלך שיעור, כשהמנהל נמצא עמו בכיתה ומבקש לשוחח עמו, אינו יכול להיחשב כליאה.
זאת ועוד, התנהלות התובע עם בנה של הנתבעת לא היתה מונעת משיקולים זרים או מיצר נקמנות כלשהו, משום שהוכח כי ההחלטה להשעותו מבית, לאחר שתקף באלימות את בן כיתתו, היתה מוצדקת.
כמו כן, הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח "שהפרסום לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות" ומכאן שקיימת חזקה שהפרסום לא נעשה בתום לב. גם לא חלה על הנתבעת כל חובה מוסרית או אחרת לפרסם את הדברים. ״התובע אינו מהווה סכנה כלשהי לתלמידיו, מדובר באיש חינוך, מנהל בית ספר ותיק, שלא דבק בו רבב, ואם היתה לנתבעת השגה על התנהלותו במקרה המסוים, היה עליה להגיש תלונה לממונה עליו, ולא לפרסמה ברשתות החברתיות״, כתבה.
״אין להסכין עם השתלחות בוטה ופרועה של הורים באנשי חינוך, מורים ומנהלי בתי ספר״ סיכמה השופטת וחייבה את הנתבעת לפצות את המנהל ב-60,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 17,550 שקל והוצאות בסך 4,000 שקל.
הנתבעת חויבה גם לפרסם בפייסבוק שניתן פסק דין לטובת התובע ושהיא חויבה לשלם לו פיצויים.
- ב״כ התובע: עו"ד בן קרפל
- ב״כ הנתבעת: עו"ד אופיר רשף
עו״ד אחז אגם
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין