ביטוח לאומי, ששילם את המזונות במקום החייב, טען יחד עם המנהל המיוחד כי פעל בחוסר תום לב כשלא כיסה את החוב גם כשהייתה לו הזדמנות. אלא שהשופטת קבעה כי זהו מקרה חריג וקיצוני
פושט רגל זכה לאחרונה להפטר מחוב מזונות של 158 אלף שקלים לביטוח לאומי אף שבדרך כלל בתי המשפט לא נוטים לאשר זאת. השופטת שרון גלר מבית המשפט המחוזי בלוד התרשמה כי מדובר במקרה חריג וקיצוני של אלכוהוליסט שנמצא במצב רפואי קשה ומתקיים מקצבת נכות וסיוע בשכר דירה שמשמשים לצרכיו הבסיסיים ולתרופות. בנוסף השופטת ציינה כי משמעות המשך הליכי הגבייה היא שביטוח לאומי יקזז מקצבת הנכות את הכספים ולא יישאר לו סכום מינימלי לקיום בכבוד.
החייב פתח בהליכי פשיטת הרגל לפני כשנה וחצי בשל שני חובות בלבד: 158 אלף שקלים לביטוח לאומי וכ-65,000 שקלים למרכז לגביית קנסות. בהמשך הוא ביקש הפטר מהחוב לביטוח לאומי בשל מצבו הכלכלי הבריאותי הקשה ובהתחשב בכך שהחוק לא מאפשר לקבל פטור מהחוב למרכז הגבייה.
החייב ציין כי הוא מכור לאלכוהול מזה שנים ומתקיים מקצבת נכות וסיוע בשכר דירה שבקושי מספיקים לצרכיו ותרופותיו. עוד הוא הדגיש כי לאורך השנים ביטוח לאומי גבה ממנו קרוב ל-200 אלף שקלים באמצעות קיזוז קצבת הנכות שלו וביקש להתחשב בכך שמדובר בחוב ישן וילדיו כבר בגירים.
ביטוח לאומי והמנהל המיוחד התנגדו לבקשה. ביטוח לאומי ציין כי מדובר באב שלא שילם לילדיו מזונות ולא ניסה להסדיר את החוב גם בתקופות שיכל לעשות זאת. המנהל המיוחד הוסיף בהקשר הזה כי ב-2012 החייב קיבל כספים ממכירת דירה ושלשל אותם לכיסו במקום להסדיר את החוב. המנהל הדגיש כי חוב מזונות לא אמור להיכלל בהפטר אלא במקרים חריגים שזה לא נכלל בהם בפרט נוכח חוסר תום ליבו של החייב, וביקש לבטל את ההליך חסר הטעם שכן שני החובות לא ניתנים להפטר.
לעניין מכירת הדירה השיב החייב כי הוא קיבל תמורתה 180 אלף שקלים כש-150 אלף שקלים מתוכם הלכו לכיסוי משכנתה והיתרה התחלקה בינו לבין אחותו כך שממילא לא היה בהם כדי להביא לכיסוי החוב.
ביטוח לאומי כבר קיזז
אלא שלמרות ההתנגדויות, השופטת שרון גלר החליטה לקבל את בקשת החייב חרף התנהלותו. "מצבו של החייב הינו קשה ומורכב מזה שנים רבות", כתבה. הוא סובל מבעיית התמכרות לאלכוהול שגרמה לו לנזק רפואי קשה שכולל שיתוק ביד ובעיות קרדיולוגיות ואורולוגיות. בעקבות זאת, הוכר לפני כ-20 שנה כנכה עם דרגת אובדן כושר עבודה של 75%.
השופטת הדגישה כי בסופו של יום החייב מתקיים מקצבת נכות שמשמשת לצרכים בסיסיים ורכישת תרופות, וברור שבמצבו אין סיכוי לשיפור בהכנסותיו.
השופטת הוסיפה כי לא מצאה לנכון לזקוף לחובת החייב את בחירתו שלא להשתמש בכספים שקיבל ממכירת הדירה לכיסוי החוב לנוכח הסכום הנמוך שנותר בידיו ובהתחשב בכך שלאורך השנים ביטוח לאומי קיזז סכום גבוה מהקצבה הצנועה שלו.
עוד ציינה השופטת כי אחד השיקולים שעמדו בפניה הוא שהמשך הליכי הגבייה משמעותו שביטוח לאומי ימשיך לקזז מהקצבה כספים מה שיותיר את החייב ללא יכולת קיום מינימלית בכבוד.
לפיכך השופטת קבעה כי "עניינו של החייב נכלל בגדר אותם מקרים המצדיקים, בנסיבות חריגות וקשות, מתן הפטר אף מחוב המזונות למל"ל".
- המנהל המיוחד: עורך דין אופיר דידי
- לא צוינו שמות עורכי דין מייצגים
עו"ד אביעד גלס
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין