נ' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

הבקשות - בהליך פש"ר זה, לחייב חובות לשני נושים בלבד. האחד, חוב בסך של כ- 158,000 ₪ בגין מזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") והשני, חוב למרכז לגביית קנסות בסך של 64,843 ₪. החייב עתר למתן הפטר בגין החוב למל"ל, בהתחשב במצבו הכלכלי הקשה ובשים לב לכך שהחוב כלפי המרכז לגביית קנסות מוחרג ממילא על פי הדין מתחולתו של הפטר בהליך פש"ר. המנהל המיוחד עתר, מנגד, לביטול ההליך, בטענה כי אין כל טעם בקיומו היות ולשיטתו שני החובות הנ"ל אינם ברי הפטר, באשר אין הצדקה במקרה דנן למתן הפטר מחוב המזונות למל"ל, אותו יש לייחד למקרים קיצון בלבד, אשר המקרה דנן אינו נמנה עליהם. הוגש סבב תגובות ביחס לבקשות אלו ובדיון שהתקיים לפני ביום 25.1.21 השלימו הצדדים טיעון בנדון.

תמצית טענות החייב - לשיטתו של החייב, המיוצג על ידי ב"כ מהסיוע המשפטי, קיימת הצדקה למתן הפטר ביחס לחובו כלפי המל"ל, נוכח גילו, התמכרותו לאלכוהול, מצבו הרפואי והעובדה שהוא מתקיים מקצבת נכות ומסיוע בשכר דירה בלבד והכנסותיו משמשות לו בדוחק לצרכי מחיה בסיסיים בלבד, לרבות הוצאות רפואיות גבוהות. החייב הוסיף כי המל"ל גבה לאורך השנים סכומים ניכרים בגין חוב המזונות וכי מדובר בחוב וותיק מאד אשר נצבר בשנים 1999-2009 בגין מזונות ילדיו הבגירים כיום.

המל"ל התנגד לבקשה וטען כי הפטר מחוב מזונות ניתן במשורה ורק בנסיבות חריגות ביותר. הנסיבות במקרה דנן אינן מצדיקות לטעמו של המל"ל מתן הפטר, וזאת במיוחד נוכח התנהלות החייב לאורך השנים, משנמנע לשלם את דמי המזונות גם כשהיו לו הזדמנויות בהן היה מסוגל לעשות כן. לטעמו של המל"ל, יש לראות בהתנהלות זו משום חוסר תום לב מצידו של החייב המצדיק את דחיית בקשתו כיום, למרות נסיבותיו האישיות.

גם המנהל המיוחד התנגד למתן ההפטר מאחר שאף לגישתו, אין במצבו של החייב כדי להצדיק מתן הפטר. המנהל המיוחד הוסיף כי התנהלות החייב נגועה בחוסר תום לב, בהתחשב בכך שלא פעל לתשלום דמי המזונות לאורך השנים ואף לא לקבלת פסק דין למזונות מהערכאה המוסמכת, התואם את יכולתו בפועל. המנהל המיוחד הוסיף כי בשנת 2012 ה דירה בבעלותו ושלשל לכיסו את יתרת התמורה (לטענת החייב, בניכוי המשכנתא). בנסיבות אלו, ומשחובות החייב אינם ברי הפטר, הרי שלא היה מקום לנקוט בהליך הפש"ר ויש לדחות את בקשת החייב להפטר מהחוב כלפי המל"ל ולהורות על ביטול ההליך.

כנ"ר אף הוא התנגד למתן הפטר לחייב מהחוב למל"ל אך לצד עמדתו זו, המליץ על הגעה להסדר עם המל"ל ביחס לחוב בדרך של קיזוז מקצבת הנכות (ר' תגובת כנ"ר מיום 25.8.20). ב"כ הכנ"ר הוסיף בדיון שהתקיים לפני כי בנתוני החייב יש לטעמו לקבוע תכנית פירעון צנועה אך לסיים ההליך ללא מתן הפטר מהחוב למל"ל.

החייב, באמצעות בא כוחו אשר כאמור מייצגו מהסיוע המשפטי, השיב לתגובות וטען, כי אכן מכר דירה צנועה אשר הייתה בבעלותו תמורת סכום של 180,000 ₪ בלבד, אך רוב הסכום שימש לכיסוי חוב המשכנתא (150,000 ₪) והיתרה בסכום נמוך של כ- 20,000 – 30,000 ₪, התחלקה בינו ובין אחותו. החייב הוסיף, כי הכנסתו היחידה לאורך שנים הינה מקצבה וכאמור, המל"ל קיזז מהקצבה סכומים משמעותיים לאורך השנים על חשבון החוב הנדון. עוד טען, כי נוכח מצבו הוא התקשה לטפל בענייניו ולפעול לקבלת פסק דין למזונות התואם באופן הולם יותר את יכולותיו.