אלבר תפצה עובדת ניקיון שפוטרה אחרי חופשת לידה

עובדת מאריתריאה שהועסקה פחות משנתיים תקבל 84,000 שקל. חברת הליסינג העסיקה אותה באמצעות חברת כוח אדם והן חויבו יחד בפיצוי

השופט אורן שגב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אזרחית אריתריאה שהועסקה בניקיון בחברת אלבר באמצעות חברת כוח האדם ״דן תפעול ושירותים לוגיסטיים״. בפסק הדין נקבע כי העובדת פוטרה בסוף חופשת הלידה שלה בניגוד לחוק וכי לא שולמו לה זכויות סוציאליות שונות. השופט קבע שאלבר היא ״מעסיקה במשותף״ של העובדת מכיוון שלא ערכה פיקוח נאות על תנאי ההעסקה.

התובעת סיפרה כי הועסקה בעבודות ניקיון בסניף של אלבר במשך כשנתיים וחצי. לטענתה, היא פוטרה בהיריון מתקדם, כשהיא בחודש שמיני, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת.

העובדת ציינה כי בנובמבר 2017, בעודה בהיריון, זומנה לשיחת שימוע באמצעות הודעת ווטסאפ בעקבות תלונות שהתקבלו על תפקודה. 

היא לא הגיעה לפגישה ולמחרת פנתה למעסיקתה, חברת כוח האדם, באמצעות קו לעובד וטענה כי פוטרה בהיותה בהיריון. בעקבות זאת היא הוחזרה לעבודה אך זמן קצר לאחר מכן יצאה לחופשת לידה שלאחריה הסתיימו יחסי ההעסקה.

אלבר טענה כי העובדת הועסקה באמצעות חברת כוח האדם והיא האחראית הבלעדית כלפיה. לטענתה, בינה לבין התובעת לא התקיימו יחסי עבודה.

חברת כוח האדם טענה כי התובעת כלל לא פוטרה מעבודתה אלא סיימה לעבוד, לבקשתה, לצורך יציאתה לחופשת לידה מוקדמת. היא טענה כי מטרתה היחידה בזימון לשימוע הייתה להציב את התובעת באתר עבודה אחר אך התובעת לא התייצבה לשימוע. 

החברה הוסיפה כי לקראת סיום חופשת הלידה העובדת ביקשה לחזור בדיוק לאותו תפקיד אך הדבר לא היה אפשרי מכיוון שהחברה הפסיקה לספק שירותים לאותו סניף של אלבר בו הועסקה. 

תמונה מדאיגה

השופט אורן שגב מבית הדין לעבודה בתל אביב קבע שמחומר הראיות עלה שהתובעת לא פוטרה על ידי חברת כוח האדם לפני היציאה לחופשת לידה אלא לא הוחזרה לעבודה בתום חופשת הלידה.  

השופט דחה את טענות חברת כוח האדם בעניין וקבע כי מצופה היה מהחברה לפנות לתובעת, ליידע אותה שהיא אינה מספקת שירותים יותר לסניף בו הועסקה ולפרוש בפניה את החלופות הקיימות. יתירה מכך, לא הוצגה כל ראיה לכך שהחברה אכן הפסיקה לספק שירותים לאלבר בסניף בו הועסקה התובעת ולא הוצגה שום תלונה על תפקודה. בנסיבות אלה, המסקנה היא שהעסקתה של התובעת הסתיימה שלא כדין בסוף חופשת הלידה בתוך התקופה המוגנת ובניגוד לחוק עבודת נשים.

באשר לאחריות אלבר כתב השופט כי התנהלותה התאפיינה ב״עצימת עיניים״ ולא היה מעקב אחר שעות העבודה של התובעת. כפועל יוצא מכך אלבר לא ווידאה כי זכויותיה של התובעת נשמרות. מצב זה מעיד על ״תמונה מדאיגה״ של מתכונת העסקה משולשת הפוגעת בזכויות התובעת.

בנוסף להיעדר הפיקוח אלבר גם לא הציגה את הסכם ההתקשרות עם חברת כוח האדם ולא ניתן לבחון אם ההסדר ביניהן מאפשר תשלום של כלל זכויות התובעת או שמדובר בהסכם מקפח. בנסיבות אלה קבע השופט שהיא ״מעסיקה במשותף״ של התובעת ואחראית כלפיה.

בסיכומו של דבר חויבו שתי הנתבעות לפצות את התובעת בסכום של 76,299 שקל בתוספת הוצאות של 7,000 שקל.

• ב״כ התובעת: עו"ד מיכאל כהן
• ב״כ אלבר: עו"ד זוהר גיפס
• ב״כ דן תפעול ושירותים לוגיסטים: עו"ד גרא פולגר

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין