המבטחת טענה שאינה אחראית לפצות אישה בת 60 שנפגעה מרכב נוסע, מאחר שהתאונה לא נחשבת לתאונת דרכים כמשמעה בחוק, אך בית המשפט דחה עמדתה והטיל עליה אחריות.
חברת הביטוח "הראל" סירבה לשלם פיצוי לנפגעת תאונה, בטענה כי פוליסת ביטוח החובה של הנהג לא מכסה נזק שנגרם כתוצאה מדריסה מכוונת – אירוע שלא עונה להגדרת "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים.
אלא שהשופט דניאל קירס מבית משפט השלום בנצרת קבע שלא הוכח כי הנהג התכוון לפגוע בנפגעת. בהתאם נקבע כי מדובר בתאונת דרכים המחייבת את הראל לפצות את הנפגעת על הנזקים שנגרמו לה עקב התאונה.
התובעת, מזכירת בית ספר בת 60, הגישה במאי 2016 תביעת נזקי גוף לבית משפט השלום בנצרת, בה ביקשה פיצויים בגין הנזק שנגרם לה עקב התאונה, שאירעה במרץ 2015 מחוץ לביתה. בסרטון בו תועד האירוע נראית התובעת כשהיא נפגעת מדלת הנוסע שלצד הנהג במהלך נסיעה לאחור של טנדר, שנסע עם דלת פתוחה.
התובעת טענה כי ביקשה מנהג הטנדר שייכנס לרכבו ולאחר שנכנס אליו, הוא החל בנסיעה מהירה לאחור ופגע בה עם דלת הרכב. לדבריה, היא לא הבינה מדוע נהג הרכב פגע בה מאחר שהאירוע התרחש במהירות.
בעקבות התאונה היא נזקקה לאשפוז במשך 8 ימים.
הראל – הנתבעת – טענה שהאירוע מוחרג מהגדרת "תאונת דרכים" מאחר שנהג הרכב פגע בתובעת במתכוון, דבר המביא לשלילת אחריותה של הראל לנזקי התובעת.
לגרסתה, גם אם הנהג לא התכוון לפגוע ספציפית בנפגעת, יש לייחס לו כוונה לפגוע בה, מאחר שהוא אישר שהתכוון לדרוס אדם אחר שהיה בסביבה ושביקש להכות אותו, כלומר היה מודע לפגיעה באדם אחר שהיה במקום בעת האירוע.
סתירות חד משמעיות
בהכרעתו, השופט קירס הסתמך בעיקר על סרטונים שהוצגו בפניו ועל הגרסאות הראשוניות שהצדדים מסרו במשטרה, לאחר שקבע כי ראיות אלה אמינות יותר מהעדויות המאוחרות שניתנו תוך כדי ניהול המשפט, ושהכילו סתירות חד משמעיות ביחס לגרסאות הראשוניות.
השופט ציין כי נהג הרכב היה מוכן לאשר מיד לאחר התאונה כי ראה שפגע במישהו עם דלת הרכב, ולצד זאת הכחיש באופן חד משמעי שפגע בתובעת ומסר שאינו מכיר אותה. לדברי השופט, נהג הרכב לא היה מודע כלל לנוכחות התובעת ליד הרכב וממילא לא התכוון לפגוע בה.
ברמה המשפטית, השופט הבהיר כי לא ניתן היה לבסס כוונה של הנהג לפגוע בתובעת לנוכח העובדות הבאות: התובעת נפגעה מדופן הרכב ולא מחזיתו או מחלקו האחורי, קצב נסיעתו לאחור של הרכב לא היה מהיר ונהג הרכב הכחיש את הפגיעה בתובעת, וטען כי הוא כלל לא מכיר אותה.
משכך, השופט קבע כי הראל לא הצליחה להוכיח את קיומו של החריג בהגדרת "תאונת דרכים" בנוגע למעשה מכוון.
על סמך חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי התובעת סובלת מנכות אורתופדית קבועה בשיעור של 10%, השופט קבע כי הראל תשלם לה פיצויים בגין הפסדי שכר בעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת הזולת ו"כאב וסבל", בסך כולל של 51,175 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 7,874 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד נזיקין מארון אבו נסאר
- ב"כ הנתבעת: עוה"ד בלטר-גוט-אלוני ושות'; עו"ד וסים אבו חאטום; עו"ד חביב כרייני
עו"ד מיכאל גבע
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין