תיקון בקע שעברה המנוחה הסתבך, ולאחר ניסיונות החייאה כושלים נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. מדוע יקיריה יפוצו אם נקבע שהניתוח לא היה רשלני?
309,000 שקל בתוספת הוצאות משפט - אלה הסכומים שנפסקו לאחרונה בבית המשפט המחוזי בלוד לגבר ושני ילדיו, בקשר לפטירת רעייתו ואימם על שולחן הניתוחים ב"איכילוב", לפני כ-12 שנה. מסקנת סגנית הנשיאה בלהה טולקובסקי הייתה כי הניתוח שעברה המנוחה, לתיקון בקע סרעפתי, אומנם לא בוצע ברשלנות, אך יחד עם זאת שנגרמה לאישה פגיעה באוטונומיה, המצדיקה פסיקת פיצוי ליקיריה.
תחילת הפרשה המצערת בינואר 2013, אז אובחן אצל המנוחה - נשואה ואם ל-2 - בקע סרעפתי גדול שמכיל את רוב הקיבה וחלק מהלבלב. רופא גסטרואנטרולוג בקופת החולים שבדק אותה אז, הפנה אותה לביצוע ניתוח לתיקון הבקע. הניתוח עצמו נקבע למרץ 2013 בבית החולים "סוראסקי" (איכילוב).
כבר בתחילת הניתוח התרחש סיבוך של דימום. בדו"ח הניתוח נרשם כי ניסיון לעצירת הדימום נכשל, כאשר בוצעה פתיחת חזה וחסימה של אבי העורקים בניסיון להציל את חיי המטופלת. ניתנו לה 11 מנות דם ובוצעו ניסיונות החייאה למשך 45 דקות, אשר למרבה הצער כשלו, והרופאים נאלצו לקבוע את מותה בגיל 41. היא הותירה אחריה, כאמור, בעל ושני בנים - הם התובעים.
לטענת האב והילדים, מותה הטראגי של המנוחה נגרם כתוצאה מרשלנות בהכנה לניתוח ובביצועו. לעמדת המומחה מטעמם, הפגיעה בווריד שהובילה לדימום זוהתה באיחור ולא טופלה כראוי. בתוך כך קבע המומחה שהמנתחים נקטו בגישה ניתוחית "מועדת לפורענות", וככל שהיו נזהרים יותר - הפגיעה והדימום שגרמו למות המנוחה היו נמנעים.
מנגד טענו הנתבעים - ביניהם "איכילוב" והמנתחים - שמות המנוחה נגרם כתוצאה מסיבוך בלתי נמנע בניתוח, אשר אינו נובע מהתרשלות. ברוח זו טען מומחה ההגנה שהתוצאה הייתה טראגית ובלתי צפויה, אך לא נבעה מביצוע לקוי של הניתוח, כאשר "הטיפול בסיבוך הקשה והמפתיע היה על-פי הכללים הסבירים והמקובלים".
לא הייתה מודעת לסיכון
השופטת טולקובסקי קיבלה את טענת ההגנה להיעדר רשלנות בביצוע הניתוח. זאת, על רקע ממצאי ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות שבחנה את המקרה מקרוב. מסקנות הוועדה היו, בין היתר, שהתנהלות הצוות הרפואי במהלך הניתוח, עם הופעת הדימום, הייתה נכונה; כי הפעולות שננקטו היו מהירות ונכונות - למרות התוצאה הטראגית; וכי הסיבוך שהביא לפטירת המנוחה מוכר, הגם שאינו שכיח.
לצד זאת שוכנעה השופטת כי נגרמה למנוחה פגיעה באוטונומיה, המצדיקה לפסוק לבעלה וילדיה פיצוי כספי. לדבריה המידע שנמסר לה עובר לניתוח היה חלקי בלבד, ולא הודגשו בפניה מספיק הסיכונים בביצועו, בפרט הסיכון החמור ביותר - מוות.
בהקשר לכך האמינה השופטת לעדות האלמן, כי הוא ורעייתו לא הבינו בזמן אמת שמדובר בניתוח מורכב המצריך תקופת החלמה, ראיה לכך היא שמועד הניתוח נקבע בסמיכות רבה לחתונת אחיו. לדברי השופטת, עצם קביעת הניתוח טרם האירוע המשפחתי ולא אחריו, כשלא קיימת דחיפות כלשהי לביצועו, מלמדת על הליקוי בהבנת בני הזוג את משמעות הניתוח והשלכותיו.
אגב, גם אחד המנתחים שהעיד בבית המשפט לא שלל את האפשרות שהיה "קצר בתקשורת" שהוביל לאי-הבנת המנוחה ובעלה את "גודל" הניתוח ותקופת ההחלמה שנדרשת לאחריו.
בנסיבות אלה פסקה השופטת לטובת התובעים פיצוי בסך 250,000 שקל בגין הפגיעה באוטונומיה, בתוספת שכ"ט עו"ד של 59,000 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד ע' אורלנסקי ועו"ד א' גולן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ד' לוין ועו"ד ד' טל
עו"ד ענת אשכנזי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.