השוטר הרים את התיק הכבד כדי למנוע מבנו בן ה-4 להתקרב אליו. בעקבות האירוע נגרם לו בקע דיסק והוא החל לסבול מבעיות גב. ועדת ערר קבעה שיש קשר סיבתי לשירות
ועדת ערר לפי חוק הנכים קיבלה לאחרונה ערר שהגיש איש קבע המשרת ביחידת שיטור במג״ב. ב-2011 הוא יצא לביתו עם תיק אמצעי לחימה במשקל 15 ק״ג. כשבנו הקטן ניגש לתיק האיש הרים אותו ונפגע בגבו. קצין התגמולים טען שאין להכיר באירוע מאחר שהתרחש בזמן חופשה, אך הוועדה דחתה את עמדתו וקבעה שהנסיבות חייבו את הנפגע לפעול כדי למנוע פגיעה בנפש והן קשורות באופן ישיר לשירות הצבאי.
האיש התגייס למשמר הגבול ב-1992 ושירת במספר תפקידים. בשנת 2001 הוא התחיל לשרת ביחידת שיטור מסוימת.
בתביעה שהגיש ב-2014 הוא סיפר כי ב-2011, בזמן חופשה בביתו, הרים תיק אמצעי לחימה כבד והדבר גרם לו לבעיות גב.
קצין התגמולים דחה את התביעה בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין כאבי הגב.
במסגרת הערעור צירף השוטר חוות דעת של מומחה מטעמו שסבר כי קיימת אצלו נכות בעמוד השדרה המותני, הן בגין מגבלות תנועה והן בגין פגיעה עצבית שורשית הגורמת בין היתר לליקוי בגב וברגל שמאל. המומחה קבע שיש קשר בין נכותו של השוטר לבין האירוע מ-2011.
קצין התגמולים לא שינה את דעתו. בנסיבות אלה מינתה ועדת הערר מומחה טעמה. מומחה זה הגיע למסקנה שיש להכיר בכך שהאירוע מ-2011 גרם לבקע דיסק בחוליות הגב של השוטר ולתלונותיו כיום.
השוטר ביקש לאמץ את חוות הדעת בעוד קצין התגמולים נותר בעמדתו כי המערער אינו זכאי להכרה כנכה. הקצין הדגיש כי האירוע מ-2011 התרחש בזמן חופשה באופן שאינו מקנה למערער זכות מכוח חוק הנכים.
זיקה ישירה ומהותית
ועדת ערר לפי חוק הנכים, בראשות השופט אמיר סלאמה, קיבלה את הערעור. היא הבהירה שלצורך הכרה בחבלה ככזאת המקנה זכות מכוח חוק הנכים, עליה לענות על שני תנאים מצטברים: שהחבלה נגרמה בתקופת השירות, ושהחבלה נגרמה עקב השירות.
הוועדה קבעה שאין ספרק שהתנאי הראשון מתקיים והמחלוקת האמיתית נוגעת לקשר הסיבתי בין החבלה מ-2011 לבין השירות הצבאי.
הוועדה כתבה כי דרישת ה- "עקב" מבטאת רצון לקיום זיקה מהותית בין החבלה לבין השירות הצבאי.
עם זאת, אין לבלבל בין הדרישה לקיום קשר סיבתי בין חבלה לבין השירות, כדרישה המחייבת את התרחשות החבלה במקום הגיאוגרפי שיועד לביצוע השירות.
הוועדה ציינה שלפי פסיקת בית המשפט העליון, חייל יכול להיחשב כמי שנפגעי עקב השירות אף אם שהה בעת החבלה מחוץ לבסיס, ואף אם היה ב"חופשה". זאת, כל עוד הפגיעה מקיימת זיקה לשירות הצבאי.
במקרה זה, כתבה הוועדה, המערער אמנם שהה בביתו בחופשה, אולם המקרה אירע כשהבחין בבנו הקטין שהיה אז בן ארבע וחצי, מגלה התעניינות ערה בתיק המבצעי שלו, אשר הכיל אמל"ח לרבות מחסניות עם כדורים. המערער, שחשש כי בנו יטול את האמל"ח והדבר יוביל חלילה לאסון, ניגש לעבר התיק, הרים אותו ומייד לאחר מכן חש כאב חד בגבו התחתון.
״פגיעה מסוג זה, אף שאירעה בבית במהלך חופשה, עונה על דרישת הקשר הסיבתי בינה לבין השירות״, חתמה הוועדה.
קצין התגמולים חויב בשכ״ט עו״ד בסך 7,000 שקל ובהחזר הוצאות חוו״ד המומחה מטעם המערער.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מוסא דקה עוסק/ת בתביעות מול משרד הביטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין