מנהל חברת "האופציה מכתב למשקיע" סיפק למשקיעים דוחות המצביעים על רווחים, בעוד שבפועל הוא הפסיד את הכספים. בית המשפט ביקר את התנהגותו והורה לו להחזיר למשקיעים את כספם.
בשנת 2005 החל אדם להשקיע כספים בשוק ההון דרך חברו, מנהל חברת "האופציה מכתב למשקיע".
השניים חתמו על חוזה להסכם ניהול חשבון, שכלל התחייבות של החברה לשנות את שיטת ההשקעה, במקרה של הפסד בשיעור 5% מהסכום המושקע.
הפרו מולכם הסכם?
פנו ל-עו"ד דיני חוזים
כמו כן, סוכם שהמנהל ידווח בצורה מפורטת למשקיע על התנועות בחשבונו מדי חודש.
על רקע דיווחים חיוביים שהצביעו על כך שהשקעותיו זוכות לרווח משמעותי, תיווך המשקיע המרוצה בין המנהל לבין ארבעה משקיעים נוספים, ביניהם בת זוגו וקרובי משפחתו.
המנהל החתים את המשקיעים החדשים על חוזים דומים לזה שחתם עם חברו, ובמשך שנים שלח להם דיווחים אישיים על רווחיהם.
לקראת סוף שנת 2011, ביקשו המשקיעים למשוך כספים מהחברה, ולאחר מספר חודשים בהם בקשתם לא נענתה, המנהל סיפר להם שאינו יכול "לשחרר" עבורם את הכסף, עקב עיקול כספי על החשבונות.
בפגישה עם המשקיעים, הודה המנהל בכך שמסר להם דיווחים שלא שיקפו את המציאות ולמעשה הפסיד את כספם.
לאור דרישת המשקיעים לקבל בחזרה את כספם, מסר להם המנהל שיקים בסך כ-3.1 מיליון שקל.
אלא שהשיקים לא כובדו, ולאחר שהליכי הוצאה לפועל לא סייעו למשקיעים לגבות את הכספים, הם הגישו בינואר 2012 תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
התובעים טענו כי המנהל ובנו – שלדבריהם תפקד בחברה כשותף – ערכו פעולות בכספים שהשקיעו בניגוד להסכמי הניהול, והמציאו דיווחים שקריים במטרה לרמות אותם.
לפיכך, דרשו מהנתבעים ומהחברה להשיב להם את הכסף שהשקיעו – כ-2.5 מיליון שקל להערכתם.
מנגד, המנהל הודה באחריותו למצב, וסיפר שהחברה הפסידה את הכספים בתום לב, כתוצאה מהנחות מוטעות. לדבריו, הוא הסתיר את ההפסדים מפני שהאמין כי הוא יכול "לתקן את המצב".
עם זאת, טען המנהל שאין מקום לחייב אותו באחריות אישית בפעולות החברה, והוסיף כי לבנו לא היה קשר לפעולות בכספי התובעים.
"דיווחים שקריים"
על סמך ממצאי הצדדים, הגיעה השופטת ענת ברון למסקנה שהמנהל הפסיד כ-2 מיליון שקל עקב לקיחת סיכונים גבוהים בניגוד להסכמי הניהול, במקביל לעריכת שימוש במעל לחצי מיליון שקל לצרכי החברה.
השופטת הבהירה כי אדם שביצע פעולות לא חוקיות אינו יכול "להסתתר" מאחורי האישיות המשפטית של החברה, וביקרה את התנהגות המנהל, שהפר את אמון התובעים ושלח להם דיווחים שקריים.
מכאן, קבעה השופטת שבעקבות הפרת ההסכמים בין הצדדים, התובעים זכאים להשבת נזקיהם.
עם זאת, בקשת המנהל לפטור את בנו מאחריות התקבלה, לאחר שלא הוכח כי הבן שימש בכל תפקיד ניהולי או ביצע בכוונה פעולות אסורות בכספי המשקיעים.
לבסוף, התביעה נגד המנהל והחברה האופציה התקבלה. השופטת חייבה את המנהל אישית בתשלום בסך כ-2.5 מיליון שקל לתובעים, בתוספת הוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד א' ברם, עו"ד ת' ברם, עו"ד ע' אושפיז
- ב"כ הנתבע: עו"ד א' עוזר
* עו"ד עומר נירהוד ממשרד עוה"ד שנברגר, נירהוד ושות' עוסק בדיני חוזים ומסחר
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין