"איילון" מנעה תגמולי ביטוח מנפגע תאונה – ביהמ"ש התערב

הנימוק של חברת הביטוח: רישיון לא בתוקף במועד התאונה. אלא שבית המשפט שוכנע כי בעל הרכב כלל לא ידע על התליית הרישיון, על רקע פינויו מביתו ב-7.10

סגנית נשיא בית משפט השלום ברמלה, השופטת אביגיל פריי, בביקורת חסרת תקדים על "איילון", שמנעה תגמולי ביטוח מנפגע איבה שעבר תאונת דרכים: "כאשר מדובר בתושב שדרות שפונה מביתו בשל אירועי ה-7 באוקטובר, חווה טראומה מוכחת והוכר כנפגע פעולות איבה - מצופה היה מהנתבעת לגלות רגישות יתרה". היא חייבה אותה לשלם לאיש את מלוא הנזק הנתבע, כ-107 אלף שקל, בתוספת הוצאות.

התובע, שיוצג על-ידי עו"ד אורי וינינגר, הינו תושב שדרות שפונה מביתו ב-7.10. לטענתו שב אליו רק במאי אשתקד. בתווך, בנובמבר 2024, היה מעורב בתאונת דרכים, ורכבו, בשווי 106,752 שקל, הוכרז "אובדן כללי". בקשתו לתגמולי ביטוח מ"איילון" נדחתה בטענה שרישיונו לא היה בתוקף במועד התאונה.

אלא שלטענת האיש, כלל לא ידע ולא קיבל הודעה כלשהי על התליית רישיונו, על רקע פינויו מביתו. התובע חידד, בהקשר הזה, שאף לא קיבל מבעל הדירה שלו הודעה כלשהי בעניין האמור. לדבריו חווה טראומה קשה עקב אירועי השבת השחורה, ואף הוכר בביטוח לאומי כנפגע פעולות איבה החל מ-7.10.23, עם נכות נפשית זמנית. הוא עתר לפיצוי בגין מלוא שווי הרכב.

מנגד טענה "איילון", באמצעות עו"ד אמיתי סביון, כי שללה כדין את תגמולי הביטוח מהתובע. החברה הסתמכה על "חזקת המסירה", שלפיה הודעה שנשלחה בדואר רשום לכתובתו של אדם נחשבת כאילו נמסרה לו. לטענתה, התובע לא הוכיח שלא ידע על התליית רישיונו מסיבות שאינן תלויות בו. עוד נטען כי האיש יכול היה לשוב לביתו כבר באפריל 2024, כחצי שנה לפני התאונה, אך בחר מטעמיו האישיים שלא לחזור לשדרות. בנוסף טענה החברה כי היה עליו לבדוק באופן אקטיבי את מצב הנקודות שצבר.

לא מעבר דירה מתוכנן

אבל השופטת פריי דחתה את קו ההגנה בו נקטה "איילון". היא הדגישה שהחברה לא הצביעה על מקור חוקי לדרישתה מהתובע לברר אקטיבית את מצב הנקודות שלו, והוסיפה שעל-פי הודעת מנכ"לית עיריית שדרות, אשר הוגשה מטעמה, חזרת התושבים לעיר "הושפעה ממצבם הסובייקטיבי בהתאם לרמת החשש", ללא תאריך אחיד ומחייב.

בסופו של יום קיבלה השופטת את גרסת בעל הרכב כי לא ידע על התליית רישיונו במועד התאונה, אגב ביקורת חסרת תקדים בחברת הביטוח. "אין בית המשפט יכול שלא להביע מורת רוח עמוקה מהתנהלותה של הנתבעת בהליך שלפניי. הנתבעת, כגוף מבטח וכשחקן מרכזי בשוק הביטוח, נושאת באחריות מוגברת לנהוג בתום-לב, בהגינות ובשיקול דעת, בפרט במקרים המורכבים והרגישים הנובעים מאירועי מלחמה וטרור", הבהירה.

ביחס לרקע עזיבת התובע את דירתו, חידדה השופטת כי "אין המדובר במעבר דירה מתוכנן או בשינוי כתובת גרידא", וכי "הנסיבות שהביאו את התובע לעזוב את ביתו היו טראומטיות ואף הביאו להכרתו כנפגע פעולות איבה". נכתב ש"התעקשותה של הנתבעת לדרוש מהתובע - אשר היה שרוי במצב נפשי קשה ומפונה מביתו - לעמוד בסטנדרטים של מעקב אקטיבי אחר דברי דואר או עדכון כתובות, עולה כדי חוסר הבנה בסיסי של המציאות בשטח ושל השפעת אירועי המלחמה על אזרחי המדינה".

השופטת סיכמה כי בנסיבותיו הייחודיות של תיק זה "מצופה היה מהנתבעת לגלות רגישות יתרה ושיקול דעת מעמיק", אלא ש"תחת זאת – הציגה הנתבעת גישה פורמליסטית ונוקשה, תוך התבצרות בטענות טכניות בדבר חזקת המסירה, וזאת מבלי לבחון באופן מהותי את מכלול הנסיבות האנושיות והמציאות המורכבת בה היה שרוי התובע".

היא ציינה כי התנהלות החברה "בלתי ראויה" ו"מנוגדת לרוח החוק ולעקרונות הצדק וההגינות". התביעה התקבלה במלואה, ו"איילון" חויבה לשלם לבעל הרכב 106,752 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט של 23,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד אורי וינינגר
• ב"כ הנתבעת: עו"ד אמיתי סביון

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.