הבעל דרש להתגרש, האישה: "רק המוות יפריד בינינו"

"רק יצר הנקמנות מדבר מתוך גרונה ובמקום 'עזה כמוות אהבה' נראה שצריך לגרוס בדבריה 'עזה כמוות הנקמה'", כתבו הדיינים, וקבעו כי תביעתה של האישה אינה באמת "תביעה לשלום בית".

בית הדין הרבני האזורי בחיפה הכריע בסכסוך בין בעל ואישה שנשואים מזה כ-44 שנה. מאחר שהדיינים התרשמו שאין סיכוי כלשהו לשלום בית, הם חייבו את האישה – שמסרבת להתגרש – לקבל את הגט מבעלה.

השניים נישאו ב-1973 ולהם ארבעה ילדים בוגרים. לפני כשנה הבעל תבע גירושין, ואילו האישה סירבה לקבל גט ותבעה שלום בית.

כבר כמה שנים שהצדדים חיים בנפרד – לדברי הבעל כשמונה שנים – כאשר הוא התגורר ביחידה נפרדת בדירה המשותפת, ולאחרונה עבר לגור אצל בתם.

הבעל טען שאשתו בגדה בו מספר פעמים, והודה שגם הוא בגד בה. בנוסף טען שהיא מקללת אותו באופן קבוע, מאחלת לו שיחלה בסרטן ולא יקום בבוקר. הוא אף הדגיש שאין להם שום ויכוח על כסף, הוא משאיר לה הכל, את הבית הוא רשם לטובת בנו, אך נותן לה זכות מגורים עד סוף חייה.  

האישה טענה כי "הכל שקר". בתוך כך היא העלתה טענות קשות וחמורות בעצמה. בין היתר כשציינה כי בעלה "כולו רפש" ו-"שקרן פתולוגי". מאידך היא חיזקה חלק מדבריו וציינה כי בגד בה והתרועע עם נשים בארץ ובחו"ל.

למרות זאת, בבית הדין היא המשיכה לדרוש שלום בית. שלושת הדיינים – הרב אברהם מאיר שלוש, הרב שמואל אברהם חזן והרב רפאל זאב גלב – הביעו תמיהה ושאלו אותה איך אפשר לבקש שלום בית אחרי כל הדברים החמורים שהיא בעצמה אומרת, אולם האישה השיבה "עזה כמוות אהבה".

הדיינים המשיכו ושאלו "האם עם בעל כזה היא חפצה שלום בית?", ואילו היא חזרה ענתה "אני לא מתגרשת בשום אופן", "אני רוצה לחיות בלי גירושין כמו הרבה אנשים שחיים כך", "אני לא צריכה שהוא יאהב אותי", "עד יום מותי לא אתגרש רק המוות יפריד בינינו".

נישואין ריקים מתוכן

נראה כי מילותיה של האישה דיברו בעד עצמן. הדיינים השתכנעו כי למעשה לא מדובר פה בתביעה של האישה לשלום בית אלא בבקשה של הבעל למתן גט ובסירוב האישה לקבלו.

הדיינים השתכנעו כי רצונה של האישה לשלום בית פשוט אינו אמת ואין לו כל בסיס במציאות. הם התרשמו כי הצדדים לגמרי מאסו זה בזה, ושניהם יודעים ומבינים שאין אפילו תקווה קלושה לשלום. 

"ואם בכל זאת האישה מתבצרת בעמדתה שלא לקבל הגט הסיבה היחידה לדבר להבנת בית הדין היא שרק בגלל שנאתה העמוקה לבעל, רצונה לנקום בו, ולא לאפשר לו להגשים את משאלת ליבו להיפרד ממנה בגט. רק יצר הנקמנות מדבר מתוך גרונה ובמקום 'עזה כמוות אהבה' נראה שצריך לגרוס בדבריה 'עזה כמוות הנקמה', הוסיפו הדיינים.

משכך, לפי הדיינים, מדובר ב"מאיסות הדדית" ובנישואין הנישואין שהתרוקנו מכל תוכן, והמשמעות היחידה שלהם היא הקשר ההלכתי-פורמלי.

בהיבט המשפטי, הדיינים הבהירו כי במצב כזה, שבו השנאה "בקעה עד השמיים", על הצדדים מוטלת חובה להיפרד, ובית הדין אף "מצווה לעשות כל השתדלויות בכדי לאלצם להיפרד".

לפיכך, הדיינים קבעו כי האישה חייבת לקבל גט מבעלה, וציינו כי אם תסרב להוראות בית הדין, הבעל רשאי להגיש בקשת להיתר נישואין לשאת אישה שנייה.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין