- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
איזו ערכאה מוסמכת לדון בתביעת משמורת כאשר אחד הצדדים המיר את דתו?
לאיזו ערכאה הסמכות לדון בתביעות משמורת אשר הצדדים לה הינם בני דתות שונות בעקבות התאסלמותה של האישה ? בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע, כי הסמכות נתונה לבית הדין האזרחי, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת ע"י נשיא בית המשפט העליון.
הצדדים אשר ביום נישואיהם היו בני העדה הנוצרית, ואשר להם שתי בנות קטינות, חתמו על הסכם גירושין בו נקבע כי לבית המשפט הכנסייתי לפטריארכיה היוונית אורתודוקסית בירושלים סמכות בלעדית ומוחלטת לעיין ולהכריע בתביעת הגירושין והמשמורת בין בני הזוג. בהתאם להוראות ההסכם עברו הקטינות למשמורת אביהן. כעבור זמן מה נישאה האישה מחדש, המירה את דתה לאסלאם, והגישה תביעה לביטול הסכם הגירושין והעברת הקטינות לידיה.
לטענת האישה, מיום השתייכותה לדת האסלאם, אין עוד סמכות לבית הדין הכנסייתי לדון בעניינה. בעלה לשעבר טען לעומת זאת, כי אין בהתאסלמותה המאוחרת כדי לפגוע בסמכות שהוקנתה לבית הדין הכנסייתי.
השופטת נילי מימון קבעה, כי כל עוד השתייכו שני בני הזוג לעדה הנוצרית, די היה בהסכמתם על מנת לכונן את סמכותו של בית הדין הכנסייתי בנושא המשמורת. עם זאת, מרגע ששינתה האישה את דתה והתאסלמה, אין לשום בית דין דתי הסמכות לדון בסכסוך, שכן מדובר בצדדים המשתייכים לעדות דתיות שונות.
ע"פ החוק, רשאים צדדים בני עדות דתיות שונות המבקשים להביא את הסכסוך בפני בית דין דתי, לפנות לנשיא בית המשפט העליון בבקשה לקביעת סמכות השיפוט. לעומת זאת, אם אחד הצדדים אינו מעוניין בכך, הוא רשאי לפנות לבית המשפט האזרחי -בית המשפט לעניני משפחה .
ביחס לפקודת העדה הדתית (המרה), לפיה אין בהמרת דת של אחד הצדדים לבדו כדי לפגוע בסמכות שהוקנתה לבית דין שדן בעניינם בעבר, נקבע, כי החוק עוסק בתביעות גיטין ומזונות בלבד, ולא בסוגיית המשמורת, ולפיכך אינו חל על המקרה הנדון.
בהתאם לכך נקבע, כי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בעניין משמורת ופנייתה של האישה לערכאה זו נעשתה כדין.
- ב"כ המבקשים: עו"ד יעקב מלכא
- ב"כ המשיבים: עו"ד סבטלאנה קראם
למדור: משפחה וירושה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
