אחרי 27 שנים שבהן השביחו את הקרקע נדרשו החקלאים להתפנות משום שהתברר שבעלי הזכויות בשטח שבמושב בית הלל מכרו אותן בניגוד להוראות חוק ההתיישבות החקלאית
שני חקלאים שרכשו מחברי המושב בית הלל זכויות לעיבוד שטח חקלאי בשנות ה-90' נדרשו להחזיר אותן למושב לאחר שהתברר כי הסכם המכר לא היה חוקי כיוון שהמושב לא אישר את העברת הזכויות. בפסק דין שניתן לאחרונה על-ידי שופטת בית משפט השלום בטבריה ברכה לכמן חויבו המוכרים ובנם – שהזכויות בנחלה הועברו לידיו – לשלם לרוכשים כ-721 אלף שקל עבור החזר התמורה ששילמו, מטע הפקאנים שנטעו והוצאות משפט.
ב-1992 רכשו החקלאים את הזכויות בחלק מנחלתם של בני זוג, חברי המושב, תמורת 25,000 דולר ומאז טיפחו את המקום ונטעו בו מטע עצי פקאן. לפני כ-4 שנים האגודה השיתופית של המושב והמדינה גילו על העברת הזכויות הלא חוקית ושלחו לבנם של בני הזוג – שהזכויות בנחלה הועברו אליו – הודעה על שימוש חורג ומכתב התראה על הפרת חוק ההתיישבות החקלאית.
בעקבות זאת הגיש הבן תביעת פינוי נגד החקלאים. הוא התכחש לעסקה שערכו הוריו וטען שהיא בוטלה משום שההסכם לא היה חוקי. לטענתו, הוא מעולם לא אישר את ההסכם הזה והנתבעים מחזיקים בשטח ללא רשותו או הסכמתו.
בתגובה טענו הנתבעים כי רכשו את הזכויות מהורי התובע בידיעתו המלאה של התובע שאף חתם על כתב אישור שלפיו הוא מסכים לעסקה וינהג לפיה כשהזכויות יעברו לרשותו.
בנוסף הם הגישו נגד התובע והוריו תביעה נגדית לפיצויים של כ-1.2 מיליון שקל עבור החזר הסכום ששילמו תמורת הזכויות ושווי הקרקע שכוללת מטע פקאנים פעיל. בהמשך, הם פינו את השטח והחזירו אותו למושב, ותבעו פיצויים על אובדן הכנסות.
טענות לא הגונות
בעקבות זאת קיבלה השופטת ברכה לחמן את בקשתו של התובע למחוק את תביעת הפינוי וניגשה להכריע בסוגיית הפיצויים – כשאל מול דרישת הנתבעים עמדה דרישת התובע לדמי שימוש על השנים שבהן החזיקו בקרקע.
השופטת קבעה כי בניגוד לטענת התובע הוכח שהוא חתם על אישור להסכם המכר ולקיום התחייבויות הוריו. עם זאת, היא הבהירה כי אין ספק שמדובר בהסכם לא חוקי שדינו בטלות, כיוון שחוק ההתיישבות אוסר על העברת הזכויות בקרקע המדוברת.
מאחר שההסכם בוטל שני הצדדים חייבים להשיב אחד לשני את התמורה שקיבלו במסגרתו: הנתבעים צריכים להשיב את הקרקע, כפי שכבר עשו, ואילו התובע והוריו צריכים להחזיר את מלוא התמורה המשוערכת בסך של כ-360 אלף שקל.
כמו כן נקבע שהנתבעים זכאים לפיצוי עבור השבחת הקרקע שהרי התובע יקבל לרשותו מטע פקאנים פעיל. לפי התחשיב של משרד החקלאות ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מדובר בסכום של כ-286 אלף שקל.
עם זאת, השופטת לא סברה שלנתבעים מגיע פיצוי על אובדן רווחים משום שהחוזה לא היה חוקי. מנגד, התובע לא זכאי לדמי שימוש כיוון שאין ספק שהנתבעים החזיקו בקרקע בהסכמתו.
בסיכומו של עניין התובע והוריו ישלמו לנתבעים כ-646 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט של 50,000 שקל. בנוסף, חויב התובע באופן אישי בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 25,000 שקל עקב הגשת העלאת טענות לא הגונות וחסרות בסיס בתביעת הפינוי.
- ב"כ התובע והוריו: אהוד רז, עו"ד מקרקעין
- ב"כ הנתבעים (והתובעים שכנגד): עו"ד מושי וגשל
עו"ד דן (דני) שגב וימר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין