אי שוויון בין האב לאם בנשיאה בנטל המזונות
תמ"ש 1886/04, א' ל' נגד פ' ל'
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע, כי "אין שוויון מלא ואולי אף פחות מזה בין חיובי כל אחד מההורים באשר למזונות ילדיהם".
השופטת נילי מימון דנה בתביעת מזונות שהגיש אב ל- 4 קטינים, במסגרתה בקש לחייב את האם בתשלום מזונות בסך של מינימום 1,600 ש"ח לחודש, עבור כל אחת משלוש הקטינות שבמשמורתו (הבן הקטין נשאר במשמורת האם), וקבעה כי יש לדחות את טענת התובע כי על מזונות הילדים להתחלק בינו לבין הנתבעת שווה בשווה, בהתאם ליכולתם הכלכלית. " אף שעקרון השוויון ראוי ושובה לב ולפיו בכל הנוגע לנשיאה בנטל מזונות הילדים יש לאזן בין האם לאב, הרי שהדבר צריך להיעשות בגבולות הדין העברי ובכלים שזה העמיד לרשותנו".
השופטת מימון דחתה את הגישות שהוצעו לאחרונה בפסיקה, (למשל: בתמ"ש 2480/04) לפיהן ניתן לפרש את תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד כך שהחיוב על פי תקנות הרבנות המוטל על האב איננו חיוב אבסולוטי כפי שנובע באשר לקטיני קטינים עד לגיל שש, וכי החיוב מעבר לגיל שש ועד לגיל 15 יסודו בדין צדקה. לדברי השופטת מילות התקנה הן מפורשות וברורות מאוד. התקנה המחייבת לכל דבר ועניין אשר לשונה מפורשת, מאריכה חיוב אשר חל על אב עוד לפני התקנתה - לנשיאה בצרכיהם הבסיסיים של ילדיו עד גיל שש או עד לבגרות - עד לגיל 15, החיוב הוא חיוב משפטי עצמאי גמור, החיוב הוטל על אב ולא על אם.
בסיכום נקבע, כי באשר למזונות הקטינות מעבר לצרכיהן המינימליים - הנתבעת אמידה במידת מה לצורך חיובה בהשתתפות בנשיאה בהם מכוח דין צדקה, ולפיכך עליה לשלם לידי התובע עבור מזונות הקטינות סך של 500 ש"ח לחודש מידי ראשון לחודש.
תמ"ש 1886/04, א' ל' נגד פ' ל'
למדור משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
