רוכשים תבעו חברה קבלנית בגלל נזילות. זו הגישה תביעה נגדית בטענה שהרוכשים קיבלו הנחה תמורת התחייבותם שלא לתבוע אותה. ביהמ"ש דחה את תביעת הקבלנית ופסק לרוכשים עלויות תיקון ופיצוי על עגמת נפש.
בית משפט השלום באשקלון קיבל לאחרונה חלק מתביעה לפיצוי על ליקויי בנייה בדירה שנרכשה מחברת הקבלן "ג.ג.א.ב יזום נכסים ואשקלון" בפרויקט פארק אילן שבעיר. השופטת הבכירה סבין כהן דחתה את טענת החברה כי הרוכשים לא הייתה זכות לתבוע אותה משום שחתמו על כתב ויתור תמורת הנחה של כ-80 אלף שקל, תוך שהבהירה כי חברת בנייה לא רשאית להתנות על חוק המכר המחייב אותה לתקן ליקויים או לשלם עבורם. לתובעים נפסקו כ-43 אלף שקלים (כולל הוצאות משפט).
בתביעה שהגישו נגד החברה הקבלנית כשנה וחצי לאחר שנכנסו לדירה, טענו הרוכשים כי מהר מאוד התגלו בה ליקויי בנייה שונים. הם ביקשו מהנתבעת לתקנם אך הליקויים תוקנו באופן חלקי ולבסוף הם נשארו עם ליקויי רטיבות תוך שהנתבעת מסירה מעצמה אחריות.
בחוות דעת מומחה מטעמם נקבע כי עלות תיקון הנזקים עומדת על יותר מ-160 אלף שקל אך הרוכשים הסכימו לקבל את חוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט שהעריך את הנזקים ב-27,550 שקלים. בנוסף לסכום זה הם ביקשו פיצויים גם על עגמת נפש ועלות דיור חלופי לתקופת התיקונים.
החברה טענה מנגד כי התובעים חתמו על הסכם המכר לאחר שבדקו את הדירה. יותר מזה, הנתבעת הסכימה להמשיך בתיקונים גם לאחר שאיימו עליה בתביעה, אך התובעים לא אפשרו לה לבצעם.
עוד נטען כי התובעים קיבלו הנחה של יותר מ-80 אלף שקל ובתמורה חתמו על כתב ויתור שבו התחייבו שלא לתבוע אותה. מאחר שהפרו את התחייבותם היא הגישה תביעה נגדית להחזר סכום ההנחה.
מאמצים אמיתיים
השופטת הבכירה כהן דחתה את טענת הנתבעת כי התובעים מנעו ממנה את האפשרות לבצע את התיקונים לאחר שנוכחה לדעת שבתמורה דרשה הנתבעת 80 אלף שקל.
"תשובתה זו של הנתבעת..." כתבה, "...אין משמעותה אל דחיית טענות התובעים לביצוע התיקונים".
השופטת התרשמה כי התובעים נהגו בתום לב ועשו מאמצים אמיתיים לאפשר לנתבעת לתקן את הדרוש תיקון – אך היא לא עשתה זאת, ולכן זכותה לבצע את התיקונים נשללה.
בנוגע לעלות תיקון הליקויים השופטת העמידה את הסכומים על 26,448 שקל כולל עלויות פיקוח ואף פסקה לתובעים פיצויים של 2,000 שקל על עגמת הנפש שנגרמה להם לנוכח העובדה שנאלצו לפנות להליך משפטי לאחר שהנתבעת לא מילאה אחר חובותיה לפי חוק המכר. עם זאת, השופטת לא מצאה שהתיקונים דורשים פינוי מהבית ולכן לא פסקה להם עלות דיור חלופי.
את התביעה הנגדית השופטת דחתה. מלבד העובדה שהפירוט בדבר ההנחה נעשה בכתב יד ולא הוכח שהתובעים היו מודעים לו, השופטת הבהירה כי המסמך ממילא לא חל על חוק המכר – שאוסר במפורש להתנות עליו "אלא לטובת הקונה". כלומר, ייתכן שכתב הוויתור התייחס לטענות אחרות אך לא לזכותם של התובעים לטעון לליקויי בנייה ולתבוע בגינם פיצויים.
בסיכומו של דבר הנתבעת חויבה לשלם לתובעים 28,448 שקלים בנוסף ל-3,840 שקלים עבור עלות חוות דעת מומחים ושכ"ט עו"ד של 11,700 שקל.
עו"ד אהוד פורת
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין