אחרי מאבק מתיש מול משרד הביטחון: חולה סכיזופרניה הוכר כנכה צה"ל

צעיר ערבי-מוסלמי שהתנדב לשירות התמוטט נפשית כשריצה מאסר בכלא הצבאי. הסיפור שלו הגיע עד לבית המשפט העליון שקבע סופית שהמחלה פרצה עקב תנאי שירות מלחיצים

בית המשפט העליון הורה לאחרונה למשרד הביטחון להכיר בערבי-מוסלמי שהתנדב לצבא בגיל 20 כנכה צה"ל עקב סכיזופרניה פרנואידית, אף שברוב השירות לא השתתף בפעילות קרבית או מלחמתית. מדובר בקביעה חשובה בנוגע להכרה במתמודדי נפש כנכי צה"ל. המשנה לנשיאת העליון, ניל הנדל, קבע כי אין הכרח שהמחלה תיגרם בשל אירועים צבאיים מובהקים וחריגים, ואפשר להכיר בנכות גם אם פרצה עקב חוויה צבאית כוללת שייצרה אצל החייל מצב דחק בשל אופיו ונסיבותיו האישיות.

מתמודד הנפש, היום בן 30, התנדב לצבא ב-2012 למרות התנגדות משפחתו. תחילה הוא עבר טירונות חי"ר בגולני ולאחר מכן שירת במספר תפקידים לא קרביים, האחרון שבהם היה עובד כללי במחסני חירום.

לאורך השירות הוא נשלח ארבע פעמים לכלא הצבאי בשל עבירות משמעת. בזמן שריצה את מאסרו הרביעי, כשנה ושלושה חודשים לאחר שהתגייס, הוא חווה אפיזודה מאנית ואושפז במרכז לבריאות נפש, ולאחר מכן שוחרר מהצבא. הוא אובחן בתחילה עם מאניה-דפרסיה אבל ב-2015 האבחנה שונתה לסכיזופרניה פרנואידית.

מ-2013 ועד היום הוא נלחם כדי שמשרד הביטחון יכיר בו כנכה צה"ל. לאחר שתביעותיו והערעורים שהגיש נדחו הוא פנה לבית המשפט העליון. בבקשת רשות ערעור שהגיש הוא טען כי השירות שלו החל ביחידה קרבית והסתיים בעבודה פיזית קשה, בתנאים מלחיצים – ונסיבות אלה מספיקות להוכחת קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לבין השירות.

משרד הביטחון המשיך להתנגד והדגיש כי תנאי השירות של המבקש לא היו חריגים או מיוחדים ולכן לא הוכח שהמחלה נגרמה בגללם.

אלא שבית המשפט קיבל את הערעור והוציא פסק דין חשוב שמפרש את ההלכה המשפטית לגבי הכרה של חיילים שחולים במחלות קונסטיטוציונליות (שמקננות בגוף ומתפרצות בשלב מסוים), כנכי צה"ל גם אם לא חוו אירועים חריגים או מיוחדים לצבא.

עבודה מאומצת וחוסר שינה

השופט ניל הנדל, שכתב את פסק הדין, הבהיר כי אפשר להכיר בחייל כנכה צה"ל גם אם החוויה הצבאית הכוללת ייצרה אצלו מצב דחק שהביא להתפרצות המחלה.

הוא ציין כי המבקש החל את שירותו הצבאי בטירונות קרבית קצרה אך אינטנסיבית שבהחלט עשויה לגרום למצבי דחק קיצוניים. מעבר לכך, בתפקידים האחרים הוא נדרש לעבודה מאומצת של תיקון נגמ"שים, פריקת ציוד, סידור מחסנים והקמת אוהלים, וסבל ממחסור בשעות שינה ובאוכל. כמו כן, הוא ריצה מאסרים שגם הם הוסיפו לתחושות הלחץ והדחק.

כלומר, אף שרוב השירות לא היה קרבי והמבקש לא השתתף בפעילות מלחמתית בעלת מאפיינים צבאיים מובהקים, הוא חווה סיטואציות מלחיצות ושונות מאוד מהחיים האזרחיים, כמו עבודה גופנית קשה, כפיפות למפקדים ולמשמעת קפדנית, מגורים בבית החייל (הוא הוכר כחייל בודד בשל נתק ממשפחתו על רקע הגיוס) ומאסרים בכלא צבאי.

עוד קבע השופט כי יש להתחשב גם בנסיבותיו האישיות והמבנה האישיותי של החייל הספציפי. במקרה של המבקש, מדובר באדם שהגיע מרקע כלכלי, חברתי ומשפחתי מורכב וחווה בשירות קשיים כלכליים וניתוק מהמשפחה, מה שהפך את השירות לעוד יותר קשה עבורו.

לאור זאת השופט קבע שהמבקש הוכיח קשר בין השירות בצבא לבין התפרצות המחלה. השופטים שאול שוחט ויוסף אלרון הסכימו עם עמדתו, והערעור התקבל. משרד הביטחון יכיר בו כנכה צה"ל וישלם לו הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 25,000 שקלים.

• ב"כ המבקש: מוניר עראידה, עו"ד נכי צה"ל
• ב"כ המשיב: עו"ד שרון מן אורין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין