ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין ד.א. נ' א.ק. ואח'
סכסוך אחים על כספי אמם המנוחה הגיע לבית המשפט. בתביעה שהגישה טענה האחות, כי טרם מות אמם, ובהיותה במצב נפשי ורפואי רעוע, נטל אחיה כמיליון שקל מחשבונה. האח טען, כי האם סייעה לו מרצונה ובתקופה שהייתה בריאה. מה פסק בית המשפט?
חוסר הסכמה לעניין חלוקת כספי העזבון של אמם המנוחה, הביא אחות לתבוע את אחיה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. לטענתה, בשלהי חיי אמם המנוחה, נטל אחיה סכום של 822,267 שקלים שהיו בחשבון האם בבנק לאומי, שלא כדין.
לדבריה, על האח להחזיר את הכספים שנטל, כך שייכללו בתוך העזבון ויחולקו בין האחים שווה בשווה (לצדדים אחות נוספת שלא הייתה מעורבת בסכסוך).
לטענתה, אחיה עשק את האם וניצל את מצוקתה ובדידותה. הוא יצר עמה מערכת יחסים מיוחדת, והביא לכך שהייתה לגמרי תלויה בו, ותמיד רצתה לרצותו.
האם, כך טענה, כלל לא הבינה את המשמעות של חתימתה על המסמכים שאפשרו לבנה למשוך כספים מחשבונה. היא הוסיפה, שבתקופה בה האם הייתה מחוסרת הכרה, האח הוציא מחשבונה 100 אלף שקל.
מנגד, טען האח, כי אמו ואביו תמכו בו כלכלית לאורך השנים, בין היתר כשסייעו לו בתשלום המשכנתא, כדי שלא יאבד את ביתו. לדבריו, חלק מהכספים הוא קיבל במתנה, ובחלקם שילם את הוצאותיה השוטפות של האם.
לטענתו, בזמן שנתנה לו כספים, לא סבלה האם מחולשה שכלית כלשהי ולא ניתן היה לנצלה. לדבריו, כשמצבה של האם הידרדר, הוא כלל לא קיבל ממנה כספים. עוד טען, כי עצם העובדה שהוא ביקר את אמו מדי יום לא מוכיחה שהייתה תלותית.
טענות התובעת- השערות בלבד
השופטת אלה מירז קבעה, כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי הנתבע, שהודה בלקיחת הכספים, עשה זאת בניגוד לרצון אמו או תוך השפעה בלתי הוגנת עליה.
לא ניתן להתעלם מהספקות שמעלה גרסת התובעת, ציינה השופטת. עדותה הייתה מלאת השערות, אולם היא לא הוכיחה בשום מסמך או ראיה, כי נטילת הכספים נעשתה שלא כדין או תוך ניצול חולשת אמו.
השופטת הדגישה, כי התובעת לא הצליחה להוכיח אפילו עניין פשוט כמו תזמון העברת כספים לידי הנתבע בתקופה שהאם כבר הייתה מחוסרת הכרה.
עצם העובדה, כי האם לא חילקה את כספיה באופן שוויוני בין הילדים, קבעה השופטת, אינה מוכיחה שנעשה כאן עוול. בהקשר זה, היא הוסיפה, שאף בעלה של התובעת הודה כי אחות התובעת, למשל, נהנתה מיחס מועדף מהוריה.
לפיכך נקבע, כי האם העבירה את הכספים לבנה במתנה. עוד נקבע, כי חלק ניכר מהכספים שהוא נטל, הועברו לתשלום הוצאותיה, ובכלל זה דמי שהותה בבית אבות, שעמדו לבדם על 13 אלף שקל בחודש, וכן עשרות אלפי שקלים לכל אחד משמונת נכדיה.
משכך, התביעה נדחתה והתובעת חויבה ה בשכר טרחת עורך דין והוצאות משפט של 7,000 שקל.
קיבל מתנה או רוקן את החשבון?
לדברי עו"ד אייל עוז, העוסק בתחום המשפחה, "יש בפסק הדין הנחיה משפטית חשובה ועקרונית לציבור: כאשר הצדדים לנתינה הם בגדר "קרוב קרוב", במקרה שבפנינו- אם ובנה, ויחסיהם מתאפיינים בגילויי דאגה ואחריות כלכלית, חלה חזקה כי הנתינה היא בגדר מתנה, ועל הטוען שמדובר בנטילת כספים שלא כדין, להוכיח אחרת".
לדעתו עו"ד אברהם הופרט, גם הוא מתחום דיני המשפחה, גישתו של בית המשפט תמוהה- "כאשר בן מצטרף לחשבון הורה בייפוי כח או ב'שותף', צריך לזכור שהכספים בחשבון ההורה נותרים שלו, והבן אינו יכול לעשות בהם כבתוך שלו. מצופה היה כי מערכת המשפט תעמוד להגנתו של הורה קשיש ותשוש מפני מי שמסתתר מאחורי העזרה להורה כדי לרוקן את חשבונו".
לנוכח פסיקה זו, הוא ממליץ לאחים / אחיות שלא להותיר לאחד האחים לנהל את המערך הכלכלי של הורהו הקשיש לבדו, אלא לגלות מעורבות. "לעיתים, אף אין מנוס מליטול יוזמה ולבקש בדחיפות למנות אפוטרופוס להורה התשוש, כאמצעי מיידי להגן עליו".
לפסק הדין בעניין ד.א. נ' א.ק. ואח'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.