אח מביה"ח מעייני הישועה שעבד כ"עצמאי" הוכר כעובד

ביה"ד לעבודה בת"א קבע באחרונה כי בין ביה"ח לבין האח מתקיימים יחסי עובד-מעביד על אף שהועסק כנגד חשבוניות. נפסק כי מהות היחסים קובעת ולא צורת ההתקשרות.

האח עבד בביה"ח כשכיר החל מנובמבר 2006 ועד סוף דצמבר 2007. מינואר 2008 המשיך בעבודתו, אך כקבלן עצמאי כנגד חשבוניות.

בספטמבר 2009 הופסקה ההתקשרות עם האח לאחר שנעדר ממשמרת הבוקר אליה שובץ ונמצא ישן באחד מחדרי האשפוז במחלקה.

כחמש שנים לאחר האירוע הגיש האח תביעה כנגד ביה"ח לקבלת פיצויי פיטורין, פיצוי על פיטורין בהעדר שימוע ותשלומים נוספים, במסגרתה נטען, בין היתר, כי יש להכיר בו כעובד לכל אורך תקופת ההתקשרות בין הצדדים.

לטענתו, כעבור שנה מתחילת עבודתו פנה לסמנכ"ל הכספים בביה"ח בבקשה להעלאת שכר והובהר  לו כי יוכל לקבל העלאה של 10 אחוז בשכרו השעתי, בתנאי שימציא חשבוניות כנגד התשלומים.  לדבריו, לאור מצבו הכלכלי הקשה הוא נאלץ להסכים לתנאים אלו.

גירסת ביה"ח הייתה שונה. נטען כי התובע התפטר בסוף שנת 2007 ובהתאם לדרישתו המפורשת החל לספק לביה"ח שירותים כקבלן עצמאי. עוד נטען, בין היתר, כי נערך לתובע שימוע כדין.

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א קיבל באחרונה את התביעה באופן חלקי.

היה חלק מהמארג הארגוני

השופטת אופירה דגן-טוכמכר, קבעה כי בין הצדדים אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד לכל אורך תקופת ההעסקה, תוך שהעדיפה את גרסת התובע לפיה היוזמה למעבר להתקשרות כעצמאי הייתה של ביה"ח. בפסק הדין נכתב כי "התובע המשיך להיות בגדר עובד הגם שקיבל תמורה באמצעות חשבוניות".

השופטת הבהירה כי "מעמדו של מועסק נקבע על פי מאפייני מערכת היחסים בין הצדדים מבחינה מהותית ולא ע"פ המוסכם בין הצדדים או הכינוי שנתנו למערכת היחסים ביניהם".

לאחר בחינת הראיות השופטת קבעה כי מאפייני העסקתו של התובע יותר מתאימים להעסקת עובד מאשר לנותן שירותים עצמאי. כך למשל, התובע היה חלק מהמארג הארגוני בביה"ח וסיפק את שירותיו לו בלבד, ביצע את העבודה באופן אישי וכן סופק לו מלוא הציוד לצורך עבודתו.

• ב"כ התובע: עו"ד ס. תומא
• ב"כ הנתבע: עו"ד ע. רזגור ונ. טל יוסף

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין