האישה חיה בארץ כבר 14 שנים אך מנכ"ל רשות האוכלוסין סבר כי עם מות בעלה פקעה זיקתה לישראל. בית הדין לעררים הפך את ההחלטה: "העוררת התערתה היטב בחברה הישראלית ויצרה לעצמה מרקם חיים בישראל".
בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל הורה לאחרונה לרשות האוכלוסין וההגירה להעניק לאזרחית אוקראינה שהתאלמנה לפני כ-6 שנים מבעלה הישראלי אשרה להישאר בישראל כתושבת ארעית. בכך, הפך הדיין מרט דורפמן את החלטת הרשות שלא להעניק לה מעמד בישראל. נקבע כי אי אפשר להתעלם מכך שהאישה ירשה את בעלה המנוח, יש לה נכסים בישראל והיא התרעתה היטב בחברה הישראלית כך שכיום זיקתה לארץ חזקה יותר מזיקתה לארץ מוצאה.
בערר, שהוגש באמצעות עו"ד טל אופיר ממשרד עורכי דין כהן, דקר, פקס וברוש, התבקש בית הדין לבטל את החלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין, שביולי שנה שעברה אימץ את המלצת חברי הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים שלא לתת לעוררת (60) מעמד בישראל בהיעדר טעמים הומניטריים מוצדקים.
עניינה של העוררת הועבר לוועדה הבינמשרדית לאחר שההליך המדורג מכוח חייה המשותפים עם בעלה הישראלי הופסק עם מותו ב-2013. במקרים כאלה ההנחה היא שאם אין זיקה משמעותית לישראל (כמו ילדים משותפים למשל) יש לבחון קיומו של טעם הומניטרי שמצדיק להעניק לאזרח הזר מעמד בישראל.
אחרי שהוועדה ערכה לעוררת ראיונות שונים היא המליצה שלא להעניק לה מעמד מהסיבה שהזיקה שלה לאוקראינה חזקה יותר מזיקתה לישראל כיוון ששם יש לה משפחה (בת, שני נכדים ואם) וכאן לא.
בערר נטען כי המלצת הוועדה התעלמה מכך שהעוררת רוצה לישראל בישראל, התרגלה לחיים בארץ, צברה חברים רבים ומתנדבת בבית החולים שערי צדק (באוקראינה היא עבדה כרופאה). כמו כן נטען כי לעוררת יש נכסים בישראל והיא מקבלת את קצבת הפנסיה של בעלה המנוח שהיה נכה צה"ל.
זיקה ממשית
בפסק דין שניתן לאחרונה בערר הסכים הדיין דורפמן עם הטענה שמנכ"ל הרשות לא בחן את מלוא הנתונים בנוגע לזיקה הממשית של העוררת לישראל, בהתחשב בכך שחיה עם בעלה הישראלי כמעט 7 שנים וכיום היא נמצאת בישראל כ-14 שנים.
נקבע כי אף שהעוררת חיתה רוב חייה באוקראינה ויש לה שם משפחה אי אפשר להתעלם מזכויותיה הקנייניות בנכסים בישראל, ממשך הזמן שחיה עם המנוח, מהציפייה הלגיטימית שלה שאחרי שנים רבות בישראל תקבל היתר להישאר כאן ומהעובדה שלאורך כל הדרך נהגה כדין ומעולם לא שהתה בארץ באופן לא חוקי.
"נראה, כי העוררת התערתה היטב בחברה הישראלית, ויצרה לעצמה מרקם חיים בישראל", כתב הדיין וקבע כי ישראל הוא ביתה של העוררת, וגם ללא כל צורך בטעמים הומניטריים "כף המאזניים נוטה לעבר קבלת בקשתה".
לפיכך הערר התקבל והחלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין בוטלה. הדיין הורה להעניק לעוררת רישיון תושב ארעי מסוג א/5 שעליה להאריך מדי שנתיים, וחייב את רשות האוכלוסין בהוצאות משפט של 3,000 שקל.
לפסק הדין בערר (י-ם) 4529-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין