אושר הסדר פשרה בעניין כתוביות ללקויי שמיעה בשידורי הטלוויזיה
לפסק הדין בעניין לוי נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה בין ארגוני החירשים ובין חברת החדשות והזכייניות רשת וקשת וקבע, כי התנהלותו הראויה של המבקש בהליך מצדיקה פסיקת גמול גבוה לו ולבא כוחו.
בשנת 2006 הוגשה ע"י יו"ר אגודת החרשים בישראל בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין נגישות שידורי ערוץ 2 לאנשים עם לקויות שמיעה. הבקשה התבססה על הוראות חוק שונות, העוסקות בקידום השוויון וההשתלבות של אנשים עם מוגבלויות ונגישותם לשירותים שונים.
לטענת היו"ר, המשיבות- חברת החדשות, רשת וקשת, הפרו את הוראות החוק הנוגעות לליווי משדרים בכתוביות או בתרגום לשפת הסימנים, ולא עמדו במכסות הקבועות בהן.
המשיבות טענו מנגד, כי עמדו בדרישות החקיקה מעבר לנדרש, וכן כי רוב הוראות החוק כלל אינן חלות עליהן, בין היתר משום שאינן "גוף ציבורי" ואינן מספקות "שירות ציבורי". בנוסף טענו המשיבות, כי הבקשה לאישור אינה עומדת בתנאים המקדמיים מכיוון ש"לא הראה כי קיימת קבוצה החולקת שאלות משותפות", "התעלם מקיומן של תתי קבוצות" וכו'.
הצדדים פנו להליך גישור שבעקבותיו הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, אליו צורפה החלטת המגשר, הנשיא בדימוס שמגר, שערך פגישות עם גורמים רלוונטיים רבים וסבר כי ההסדר "מביא לשיפור משמעותי בנגישותם של שידורי הטלוויזיה לאוכלוסיה זו". ההסדר מכיל התחייבות של המשיבות להרחבת היקף השידורים המלווים בכתוביות, ומתן הטבה של שנה, שבה ילוו משדרים מעבר לדרישות הדין, וזאת "לפי דרישה" באמצעות ממירים דיגיטאליים. בעקבות זאת, ניתן למשיבות פטור מליווי בכתוביות של שידורים חיים שמועברים באופן אנלוגי, בכפוף לשידור תשדירים המדווחים על האפשרות להזמנת כתוביות. בנוסף מתייחס ההסדר להמלצת הצדדים באשר לגמול שייפסק למבקש ולבא כוחו, ולהיעדר הצורך במינוי בודק להסדר.
השופטת ענת ברון קבעה, כי בניגוד לעמדת המשיבות, העניין אכן מתאים להתברר כתובענה ייצוגית, כאשר "השונות עליה מצביעות המשיבות טפלה למכנה המשותף" ואם הן אינן עומדות בדרישות הדין, הן "פוגעות... בזכותו של כל אדם בעל לקות שמיעה לכבוד ולשוויון". עם זאת, בפני המבקש עומדים קשיים, בעיקר בהרמת נטל ההוכחה ובהוכחת הנזק. מכאן, נקבע, שסיום ההליך בפשרה המוצעת הוא ההליך הראוי וההוגן במקרה זה.
נקבע, כי אין חשש כי ההסדר יקדם את ענייניו של המבקש ולא את ענייני הקבוצה, נוכח העובדה כי ארגונים רבים הנוגעים לעניין נשמעו במהלך הגישור. כן נקבע, כי במקרה זה אין מקום למנות בודק, ואין קושי עם העובדה כי אין בהסדר מנגנון פיקוח, שכן הארגונים שהיו מעורבים בהליך, הם שיפקחו על ביצועו. באשר לקביעת הגמול נפסק, כי לאור חשיבותו הציבורית של העניין והאופן בו נוהלו ההליכים, שהסתיימו בהסדר המיטיב עם הקבוצה לטווח הארוך, ראוי "לפסוק למבקש ולבא כוחו גמול ושכר טרחה שיעודדו תובעים ובאי כוח מייצגים נוספים לפעול כמותם", ובסה"כ 110,000 ש"ח גמול למבקש ו- 720,000 ש"ח שכ"ט בא כוחו.
לפסק הדין בעניין לוי נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ
למדור: סדר דין אזרחי וראיות
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
חוקים קשורים
- כללי רשות הנמלים והרכבות (נוהל לישיבות המועצה וועדותיה), התשנ"ב-1991
- תקנות נמל יפו (אגרות רציף), 1937
- צו נכי רדיפות הנאצים (תוספת לתגמול), התש"ע-2010
