חברת הפצת הפורמטים המצליחה "ארמוזה" נדרשה להעביר לאחד מהוגי הפורמט "משדרגים" מידע בנוגע להכנסותיה. בית משפט השלום אפשר לו לדלות את המידע מתוכנת ניהול הלקוחות של החברה, אך זו נלחמה בהחלטה בכל הכוח מחשש לחשיפת סודות מסחריים.
החלטת בית משפט השלום מינואר 2016 אפשרה למעשה גישה לתוכנה הממוקמת ב"ענן" ומכילה מידע רב על לקוחות, נהלים ותעריפים. לפני כמה ימים הצליח בית המשפט העליון לגבש מתווה המאפשר את גילוי המידע תוך מזעור האפשרות לחשיפת הסודות המסחריים של החברה.
זקוק להגנה מפני גניבת סוד מסחרי?
עורך דין קניין רוחני
"ארמוזה אינטרנשיונל מדיה" נחשבת לאחת החברות המצליחות בתחום הפצת הפורמטים לטלוויזיה. שעשועונים ותכניות רבות הופצו על ידה למדינות שונות ברחבי העולם, אחד המצליחים שבהם הוא השעשועון "משדרגים" שנקנה ע"י 25 מדינות. אלא שבין החברה לבין אחד מהוגי הפורמט, סער ברודסקי, התפתח ויכוח בנוגע לתמלוגים להם הוא זכאי.
בפברואר 2011 הגיש ברודסקי תביעה ל"מתן חשבונות", במסגרתה ביקש שארמוזה תעביר לו מידע על הכנסותיה מהפורמט. בדצמבר 2013 בית המשפט פסק לטובתו באופן חלקי והורה לארמוזה להעביר לו את המידע שהצטבר אצלה עד ספטמבר 2011.
אלא שמאז ועד היום ארמוזה לא העבירה את מלוא הנתונים. בתחילת 2016 קיבל בית משפט השלום החלטה בעייתית בנושא וקבע כי רואת החשבון של ברודסקי תדלה את החומר בעצמה מתוכנת ניהול הלקוחות של ארמוזה. כל טענות החברה לגבי נזקים שהדבר יסב לה נדחו כולל בקשת רשות ערעור שהגישה למחוזי.
כך הגיעה המחלוקת לבית המשפט העליון. ארמוזה הגישה בקשת רשות ערעור נוספת וטענה בה, בין השאר, כי חדירת גורם זר לתוכנה שמכילה מידע סודי מהווה פגיעה ממשית בקניין הכי חשוב שלה.
ברודסקי טען כי הבקשה מהווה עוד ניסיון להתחמק מביצוע פסק הדין ולעכב את חשיפת הפרטים. הוא הדגיש כי רואת החשבון היא אשת מקצוע אובייקטיבית המחויבת לסודיות, כך שאין שום סיבה שלא לאפשר לה לבצע את הבדיקה לבדה.
דיון טכנולוגי חשוב
השופטת דפנה ברק ארז, שנאלצה להכריע בין שתי העמדות, הודיעה שהתיק הזה גזל יותר מדי משאבים שיפוטיים יקרים, ושהיא נותנת לצדדים "הזדמנות אחרונה" לסיים אותו ברוח טובה. אם לא יפעלו לפי המתווה שהחליטה עליו לבסוף, הבהירה, הם מסתכנים בחיוב בהוצאות לאוצר המדינה.
לפני שהציגה את המתווה לגופו התלבטה השופטת אם יש הצדקה לדון שוב בסוגיה שהתבררה כבר בשתי ערכאות. לבסוף, ולאחר לא מעט התלבטויות, היא החליטה כי הנושא מצדיק זאת, כיוון שהוא מעורר דיון חשוב לגבי התאמת הכללים המשפטיים של חשיפת סודות מסחריים להתקדמות הטכנולוגיה של אחסון המידע.
השופטת קבעה כי אין לה ספק שבמסגרת השיטוט בתוכנה ניתן להיחשף למידע שלפחות בחלקו נחשב לסודות מסחריים (פרטי לקוחות, תעריפים ונהלי עבודה). במצב כזה, חוק עוולות מסחריות מחייב אותה לאזן בין האינטרסים של מבקש הגילוי לעשות צדק לבין האינטרס של בעל הסודות המסחריים להגן עליהם.
המשמעות היא כי הגילוי צריך להיות מידתי וכי יש לוודא שלא ייעשה בו שימוש לרעה. בהתחשב בכך, השופטת ברק ארז הגתה מתווה מאוזן יותר מזה של בית משפט השלום. היא הורתה לרואת החשבון לבצע את הבדיקה במשרדי החברה, שתעניק לה גישה מלאה ואפשרות להוציא עותק מכל המסמכים הרלוונטיים. לצדה יעמוד נציג החברה לצורך תמיכה טכנית, וטכנית בלבד.
על אף שהערעור התקבל בעיקרון, השופטת לא פסקה לטובת ארמוזה הוצאות בשל התנהלותה.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין נדב ארגוב עוסק בקנין רוחני, דיני תקשורת ואינטרנט והגנה על זכויות יוצרים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין