מאת: עו"ד אברהם ורבנר
להחלטה בעניין יעקובוביץ' ואח' נ' עיריית תל אביב- יפו
עיריית תל אביב המשיכה לגבות דמי כניסה לרוחצים בחוף הצוק הדרומי בעיר, גם לאחר שהרחצה בו נאסרה על ידי משרד הפנים. בני זוג, שנאלצו לשלם בכניסה 7 שקלים, הגישו נגד העירייה בקשה לאישור תובענה ייצוגית. ביהמ"ש אישר את ניהול ההליך נגד העירייה.
ביולי 2012 ולבקשת עיריית תל אביב, אסר שר הפנים על הרחצה בחוף הצוק הדרומי והעירייה הפסיקה לספק שירותי הצלה בחוף. אולם, העירייה המשיכה לגבות דמי כניסה מהרוחצים. התנהלות זו הביאה בני זוג, שנאלצו לשלם 7 שקלים כל אחד, להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד העירייה, לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.
בני הזוג טענו, כי מרגע שהרחצה בחוף נאסרה ולא היה מציל, הוא לא נחשב לחוף מוכרז. משכך, לא הייתה רשאית העירייה לדרוש דמי כניסה לחוף.
העירייה טענה, כי בחוף הצוק הצפוני ישנם שירותי הצלה. מאחר שחוף הצוק הצפוני והדרומי הם למעשה חוף אחד (הגם שמפרידים ביניהם 150 מטר), הרי שסופקו בו שירותי הצלה. בכל מקרה, טענה העירייה, כי אמנם החוף אסור לרחצה, אולם הוא עדיין נחשב לחוף מוכרז. משכך, ולאור העובדה, שעדיין ניתנים בו שירותים שונים לרווחת הרוחצים, היא הייתה זכאית לגבות את דמי הכניסה.
לבסוף הוסיפה העירייה, כי התביעה אינה מתאימה להתנהל כייצוגית, כיוון שאינה עומדת בדרישות החוק.
גבייה שלא כדין
השופטת רות רונן קבעה, כי חוף הצוק הצפוני וחוף הצוק הדרומי הם שני חופים שונים, שכל אחד מהם הפך לחוף מוכרז בנפרד.
זאת, בין היתר, בהתחשב בכך שהמרחק בין שני החופים עולה על 150 מטר, כאשר על פי הדין, צריכה להיות תחנת מציל כל 150 מטר, ולאור מכתבים שונים ששלחה העירייה למשרד הפנים, בהם התייחסה לכל חוף בנפרד.
עוד נקבע, כי החלטת שר הפנים לאסור על הרחצה במקום, משמעותה כי החוף אינו מוכרז עוד. השופטת הדגישה, כי שר הפנים מאפשר לעיריות לגבות דמי כניסה לחוף, רק אם הוא מקום רחצה מוכרז ויש בו שירותים שונים לרוחצים. אלא שהחלטת משרד הפנים לאסור את החוף לרחצה, משמעותה כי איבד את הכרזתו.
נפסק, כי גם אם משרד הפנים לא התכוון במפורש לבטל את ההכרזה, עצם העובדה שהחליט לסגור את החוף למשך כל עונת הרחצה, די בה כדי לקבוע כי פסק מלהיות חוף מוכרז.
מרגע שהחוף כבר לא היה מוכרז, קבעה השופטת, כי לעירייה לא הייתה סמכות או רשות לגבות דמי כניסה, גם אם היו במקום שירותים נוספים לציבור. משכך, דמי הכניסה נגבו שלא כחוק.
עוד הוסיפה השופטת, כי בניגוד לטענת העירייה- דווקא תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכריע את המחלוקת.
לפיכך, הבקשה אושרה כתובענה ייצוגית, כאשר חברי הקבוצה הוגדרו ככל מי שאינו תושב תל אביב, ונדרש לשלם דמי כניסה לחוף הצוק הדרומי. העירייה חויבה לשאת בהוצאות ושכר טרחת עורכי דין של 30 אלף שקל.
בצע כסף שמסכן את הציבור
בית המשפט הציב תמרור עצור לרשות השלטונית, במקרה זה העירייה, לבל תאחוז את המקל בשני קצותיו. משחדלה העירייה לספק שירותי הצלחה בחוף - היא אינה יכולה עוד להמשיך ולגבות כספים, כאילו מדובר בחוף הפועל בצורה שוטפת ורגילה.
לא זו אף זו, מפאת בצע כסף, העירייה אף מסכנת את הרוחצים בכך שהיא מרשה להם להיכנס בהיעדר מציל- דבר המסכן אותם באופן מוחשי.
- ב"כ המבקש: עו"ד אבני
- ב"כ המשיבה: עו"ד חכמוב
להחלטה בעניין יעקובוביץ' ואח' נ' עיריית תל אביב- יפו
* הכותב הינו עורך דין העוסק בתחום האזרחי-מסחרי ובדיני מקרקעין
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: סדר דין אזרחי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין