לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' גבריאל
מדינת ישראל תבעה אברך, שהצהיר כי תורתו אומנותו וקיבל גמלת הבטחת הכנסה. לדבריה, האברך התחייב ללמוד בכולל במשך יום שלם, אך כלל לא למד בשעות שהצהיר.
בין השנים 2001 ל-2009 שילמה מדינת ישראל גמלה לאברך שהצהיר בפניה כי הוא לומד בכולל מדי יום. אלא שמעקב של חוקרת פרטית הראה שהוא נעדר מהכולל שעות רבות ואף מנהל מדרשה לבנות, בין השאר בשעות בהן אמור היה ללמוד בכולל.
המדינה הפסיקה את העברת הגמלה לכולל עבור האברך והגישה נגד האברך תביעה לבית משפט השלום בירושלים, בדרישה שישיב לה את ששולם לו, בסך של 84,080 שקל ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה - 126,180 שקל.
הנתבע טען כי הוא לומד בכולל באופן סדיר וקבוע, והדבר הוכח אף בביקורת שערך משרד הדתות. עוד טען, שהצהרתו לא היתה ליום לימודים שלם, אלא ללימודים בשעות הבוקר עד השעה 13:00 ובשעות אחר הצהריים, בשעות 15:00 עד 19:00.
בכתב ההגנה נטען, שתפקידו כמנהל המדרשה מבוצע החל משנת 1997 בהתנדבות, ללא כל תמורה או טובת הנאה, ומבלי שנפגעו שעות למידתו בכולל. לטענתו הוא נוכח במדרשה רק בשעות הערב ובמקרים דחופים.
35 שעות שבועיות חובה
לדברי השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, תכליתה של גמלת הבטחת הכנסה היא להבטיח קיום מינימלי בכבוד לכל אדם שאין לו הכנסה, גם אם בשל לימודים תורניים, אלא ששומה עליו למסור כל מידע העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה.
לדבריה, הנתבע לא הביא ראיות התומכות בטענותיו שנכח בכל שעות הלימוד בכולל, ועל פי תצהירו ההפך הוא הנכון: הוא נכח במדרשה בכל יום, לאו דווקא בשעות הערב, שכן התפקיד "מחייב אותי להיות נוכח בכל רגע נתון שבו אני נדרש לעניין דחוף ו/או פיקוחי הקשור למדרשה".
עוד קבעה השופטת, כי העובדה שהנתבע ויתר על עדותו של ראש הכולל יש בה כדי לחזק את טענת התובעת על היעדרותו מהלימודים, וגם אם ראש הכולל הסכים להיעדרות, הרי שזו לא אושרה על ידי אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך. הנתבע אף לא הראה אישור על השלמת שעות הלימוד מטעם הכולל.
על אף שהנתבע לא קיבל שכר או טובות הנאה מהמדרשה, אין כדי לפטור אותו מהתחייבותו ל-35 שעות שבועיות בכולל, שזיכו אותו בגמלה, או מאחריותו לדווח לתובעת על תפקידו במדרשה וצמצום שעות הלימוד בכולל עקב זאת.
בנסיבות אלו, פסקה השופטת שיש לקבל את גרסת התובעת. האברך, אם כן, ישיב למדינה 84,080 שקל בצירוף הצמדה ממועד תשלום הגמלה ועד מועד הגשת התביעה. כן נפסק כי הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקלים.
האברך לא התקיים מהכנסה אחרת
לדברי עו"ד יפית מנגל, העוסקת במשפט מנהלי וביטוח לאומי, הסמכות העניינית הייחודית לדון בכל עניין הנוגע ונובע מחוק הבטחת הכנסה היא של בית הדין לעבודה בלבד, ודי בזאת כדי להגיש בקשה לביטול פסק הדין.
"עם כל הכבוד הראוי", מוסיפה עו"ד מנגל, "נדמה שבית המשפט הנכבד החמיר באופן קיצוני עם האברך, שנסיבות בריאותו אינן מאפשרות לו לפרנס את משפחתו. מה גם שהדרישה ל-35 שעות שבועיות אינה נובעת מהוראות החוק, אלא היא בגדר 'הנחייה' שאינה מחייבת את בית המשפט".
לדברי עו"ד מנגל, כיוון שהאברך קיים אורח חיים של "תורתו אמונתו" ולא התקיים מהכנסה אחרת, הרי שתכלית החוק מתקיימת, וגם העובדה שניהל בהתנדבות מדרשה לבנות צריכה הייתה להיזקף לזכותו ולא לחובתו.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין מדינת ישראל נ' גבריאל
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.