החייל נפל כשהיה רק בן 20. השופטת שוכנעה כי למרות גילו הצעיר, הרצון האחרון שהביע בפני אביו בנסיעה לפעולה המבצעית שבה נהרג הוא להמשכיות
למרות התנגדות המדינה: הורים שכולים קיבלו אישור להשתמש בזרעו של בנם, שנהרג בפעולה מבצעית כשהיה בן 20, להפריית אישה שרוצה להביא ילד כאם יחידנית. עדותו של האב שכנעה את השופטת ענת הלר-כריש מבית המשפט למשפחה בתל-אביב כי למרות גילו הצעיר המנוח הביע רצון מפורש שכך הוריו יעשו אם ימות. "רצון זה יש לכבד", קבעה.
הצעיר נפל ב-2017 וזרעו נשאב לבקשת הוריו. כ-3 שנים לאחר מכן הם הגישו יחד עם עמותת "משפחה חדשה" ואישה שאיתה חתמו על הסכם להבאת ילד, תביעה לאשר להם להשתמש בזרע של בנם.
ההורים טענו כי למרות גילו הצעיר בנם ראה בהמשכיות ערך עליון והביע במהלך חייו רצון עז להביא ילדים לעולם. האב הוסיף כי כשהסיע את בנו לפעולה ממנה לא חזר הוא אמר לו "אבא, מה שלא יקרה וגם אם אמות תדאג שיהיו לי שלושה ילדים כמו לך ולאמא".
אלא שהיועמ"ש התנגד לתביעה וקבע כי עדותו של האב לא מספיקה כדי להוכיח שהמנוח רצה להביא לעולם ילדים לאחר מותו עם אישה שאינו מכיר. עוד ציין היועמ"ש כי למנוח הייתה בת זוג כשנפטר. עניין זה הוא קריטי כיוון שלפי הפסיקה הזכות להביא ילדים מזרע של מת שמורה לבת הזוג מתוך ההנחה שהרצון שלו היה להביא ילדים עם זוגתו ולא עם אישה זרה.
לא נדרש ביטוי בכתב
אלא שהעדות של האב שכנעה את השופטת ענת הלר-כריש כי המנוח הביע רצון מפורש שייעשה שימוש בזרעו לאחר פטירתו, באותה שיחה שניהל עמו טרם מותו. "יוזכר", היא כתבה, "כי על פי הפסיקה לא נדרש ביטוי מפורש יהיה בכתב דווקא".
השופטת ציינה כי אמנם עדותו של האב הייתה הראיה היחידה לרצונו של המנוח אבל היועמ"ש לא הצליח לסתור אותה, כיוון שבחר שלא לחקור אותו, והיא הייתה מהימנה ומשכנעת.
השופטת הוסיפה כי העובדה שלמנוח הייתה חברה כשנפטר לא משנה דבר. "הקשר בין המנוח למ' אופיין כקשר חברי בין אנשים צעירים ולא כקשר של בני זוג שבכוונתם לקשור גורלם זה בחיי זה ולהביא יחד ילדים לעולם. לא מדובר בת זוג לגביה ניתן להניח כי קיים רצון משוער של המנוח להביא עמה ילדים לעולם לאחר מותו", כתבה.
השופטת הדגישה כי את הדברים האלה מחזקת העובדה שהמנוח לא הביע את רצונו בילדים בפני חברתו אלא בחר לבקש מאביו שידאג לכך.
"ניתן להניח שהבעת רצון להביא ילדים לעולם לאחר פטירה עם אישה זרה, אינה מאפיינת בדרך כלל אנשים צעירים בני 20", כתבה השופטת בסוף פסק הדין. "אולם, במקרה זה, רצונו של הנפטר הובע על ידו בדרך לפעילות מבצעית ממנה חשש כי לא ישוב בחיים, חשש שלמרבה היגון התברר בדיעבד כמוצדק... שוכנעתי ברמה הדרושה, שהיא למעלה מהרמה הדרושה בדרך כלל במשפט אזרחי, כי רצונו של י' היה הבאת ילדים מזרעו לאחר מותו עם אישה אותה לא הכיר. רצון זה יש לכבד", כתבה.
לא נפסקו הוצאות.
עו"ד מעיין סבג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין