בית הדין לעבודה מתח ביקורת על "רשת המתנ"סים בנשר", וקבע כי הרשת "לא התחשבה במצבה הרפואי ובמוגבלות של התובעת, על אף הבאת מסמכים ופניות רבות מטעם התובעת ועל אף שעצם מוגבלותה נראית לעין".
ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה קיבל את תביעתה של ספרנית בספרייה העירונית בנשר שפוטרה ב-2015, והורה ל"רשת המתנ"סים נשר" לשלם לתובעת 85,000 שקל בגין הפרת חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות ופיטורים שלא כדין, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
"הנתבעת לא התחשבה במצבה הרפואי ובמוגבלות של התובעת, על אף הבאת מסמכים ופניות רבות מטעם התובעת ועל אף שעצם מוגבלותה נראית לעין", כתב השופט טל גולן.
התובעת עבדה בספרייה כ-9 שנים. היא נולדה עם שיתוק מוחין קל, שמתבטא בין השאר בהליכה לא יציבה ובעיות קואורדינציה. היא אף סובלת מהשמנת יתר וסוכרת נעורים, וזכאית לקצבת נכות כללית.
בתביעתה היא טענה כי פוטרה מעבודה שאהבה, תוך יצירת סביבת עבודה עוינת. ההתדרדרות ביחסים החלה בינואר 2014, כאשר המנהלת הישירה שלה החליטה לערוך "רוטציה", באופן שבו התובעת נאלצה לעבוד בקומה אחרת בספרייה, בה היו תנאים פחות מתאימים לה – קירות שלא ניתן להישען עליהם, ומקומות שאליהם ניתן ליפול.
התובעת טענה כי הרוטציה פגעה בה נפשית ויצרה עבורה קשיים ניכרים. לדבריה, היא פנתה למנהלת שלה מספר פעמים בבקשה לחזור לקומה הקודמת, אולם האחרונה לא התחשבה במגבלותיה, ואף התעלמה מאישורים רפואיים שסיפקה, בטענה שהם לוקים בחסר. משם החלה לדבריה מסכת של אירועים של התנכלות בעבודה או התעלמות מקשייה. לבסוף לאחר שני שימועים, היא פוטרה.
הנתבעת התכחשה וטענה כי מדובר בתביעת סרק שהוגשה בחוסר תום לב. לטענת הנתבעת, התובעת פוטרה ללא קשר למצבה הבריאותי, אלא משום שהיתה עובדת בעייתית ומזלזלת, ונקלעה למריבות עם הממונים ועם עובדים אחרים, עוד לפני ההחלטה על הרוטציה.
בנוגע לרוטציה, נטען כי היא התבססה על שיקולים ענייניים, ובשל הצורך שכל ספרן וספרנית יכירו את עבודות הספרייה השונות על מנת לחפות במקרה של מחסור בכוח אדם.
"תלונה שנתפרה"
במשפט העידו אימה של התובעת, עובדת מהספרייה, וקוראת שנוהגת לפקוד אותה. מטעם הנתבעת העידו מנהליה וגורמים נוספים בנתבעת.
לאורך 60 עמודים ניתח השופט גולן את המקרה, בסופם החליט "לקבל את התביעה במלואה, ולאמץ את טיעוני התובעת לאורכם ולרוחבם".
השופט קבע כי עד למשבר שפרץ בעקבות הרוטציה, לא היו שום בעיות בעבודתה של התובעת. כמו כן, השופט שוכנע כי החלטת הרוטציה התקבלה ללא בסיס מקצועי, והנתבעת לא הציגה הצדקה כלשהי לביצועה, בפעם הראשונה בתולדות הספרייה.
בנוסף, השופט התרשם שיישום הרוטציה היה "כוחני ובעייתי", ואכן הביא למשבר חריף בחייה של התובעת, שנאלצה להתהלך במקום שאינה מרגישה בו בטוחה.
בהמשך קבע כי גם הליך הפיטורים היה פגום מיסודו. בין היתר, השופט הפנה לכך שהנתבעת, שקיימה שני שימועים בעניין התובעת, נהגה באופן מפלה תוך הפגנת גישה עוינת, הערימה קשיים ואף התעלמה מחוות דעת רפואית שהציגה התובעת – כל זאת במקום לנהוג באופן רגיש וזהיר כמתחייב, לעצור ולשקול את החזרת התובעת לעבודה בקומה בה עבדה קודם.
בהמשך פירט השופט חמישה אירועים שבהם התובעת והמנהלת רבו על ענייני עבודה, וכולם הוכרעו לטובת התובעת. בהתאם נקבע כי התובעת סבלה מהתעמרות תעסוקתית, ויצירת תלונות "יש מאין" כלפיה – את האחרון שבהם הגדיר השופט כ"תלונה שנתפרה" נגדה כדי להשחיר אותה כמי שפגעה בעובדת אחרת.
· ב"כ התובעת: עו"ד רון נחשון
· ב"כ הנתבעת: עו"ד גלעד לסר
עו"ד קובי חתן
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין