מאת: עו"ד מגי הלפרין
לפסק הדין בעניין ע' נ' מ'
לאורך שנות נישואיהם של בני הזוג התלבט הבעל האם להעניק לאשתו מחצית מזכויותיו במגרש שקיבל במתנה, ועליו נבנה בית המגורים שלהם. לבסוף, חתם על תצהירי מתנה והתחייב שלא לחזור בו. משנפרדו, סירב לממש את הבטחתו והאישה תבעה. מה נפסק?
בעל קיבל במתנה מהוריו זכויות במגרש וחתם עם אשתו על הסכם ממון, על פיו במקרה שייפרדו, יעניק לה רבע משווי הזכויות במגרש. הסכם זה בוטל משחתם הבעל על תצהיר מתנה, בו התחייב להעביר לאשתו מחצית מזכויותיו במגרש. בתצהיר התחייב הבעל שלא לחזור בו מהבטחתו.
השניים בנו על המגרש בית, בעזרת הלוואות של כמיליון שקל שנטלו במשותף. אלא שזכויות האישה בבית לא נרשמו, ככל הנראה בשל חששות הבעל. מאחר שהבית היה מושא למחלוקת, שב הבעל וחתם על תצהיר מתנה נוסף, וגם הפעם התחייב שלא לחזור בו. אך עד היום לא נרשמו זכויות האישה בהתאם.
בני הזוג נפרדו, בסופו של דבר, והאישה עתרה נגד בעלה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בבקשה להצהיר על בעלותה על מחצית הבית. לטענתה, הבית נבנה מכספים משותפים והיא חתומה על ההלוואות ממש כבעלה.
הבעל, מצידו, טען כי האישה לא זכאית לקבל את המתנה לאור התנהגותה המחפירה כלפיו, המצדיקה את חרטתו. לדבריו, האישה העלילה עליו עלילות שווא נוראיות בדבר אלימות כלפיה וכלפי ילדיו, והרחיקה אותם ממנו.
עוד טען הבעל, כי לא ניתן להחיל על בני הזוג חוקים אחרים מלבד חוק המתנה, ומשחזר בו מהמתנה כדין, הרי שמלוא הזכויות בבית נותרו בידו. בכל מקרה, הוסיף, מעולם לא התכוון לשתף את האישה ברכושו. לדבריו, הם לא ניהלו חשבון משותף, את המשכנתא הוא משלם לבדו והאישה לא תרמה דבר לבניית הבית, "לא ברוח ולא בחומר", כדבריו.
התנהגה באופן מחפיר
השופט נפתלי שילה קבע, כי הזכויות בבית היו למעשה סלע המחלוקת בין הצדדים לאורך השנים. בעוד שהאישה דרשה זכויות, חשש הגבר מהענקתן, ועשה זאת רק מתוך הרצון לשמור על הנישואים. הדבר עולה ממכתבים רבים שהוחלפו ביניהם בנושא.
לאחר שבחן את הנסיבות קבע השופט, כי העובדה שזכויות האישה בבית לא נרשמו אינה עילה לביטול המתנה, אך התנהגותה המחפירה - כן. האישה, ציין השופט, העלילה על הנתבע עלילות כזב ופגעה בו וביחסיו עם הילדים קשות, ובכך יש כדי להצדיק את ביטול המתנה.
מתנה לא - אבל מה כן?
יחד עם זאת, הוסיף השופט, הרי שעל הצדדים חלים מערכות דינים נוספות מלבד חוק המתנה, בהם דיני החוזים, הנאמנות, השותפות והשליחות.
התנהלות הגבר לאורך שנות הנישואים, נכתב בפסק הדין, מחזקת את המסקנה שהבעל התכוון לשתף את האישה ברכושו. מכתבים שונים שכתב הגבר לאישה מעידים כי ראה בה שותפתו לחיים ולרכוש. יתרה מזו, החתימה על תצהירי המתנה מחזקת את כוונת השיתוף שלו ברכושו.
לכך מתווספות העובדות, שעל סמך המצג שהציג הגבר, על פיו הוא מעניק לאישה זכויות בבית, היא הסכימה לחתום על הלוואות של יותר ממיליון שקל, וכן שביטלה את הסכם הממון הראשוני, שהעניק לה רבע משווי הזכויות בנכס, על סמך תצהירי המתנה.
התנהגות התובעת, מחפירה ככל שהייתה, אינה שוללת את זכויותיה בבית, קבע השופט וקיבל את התביעה. הנתבע חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 50 אלף שקל.
נראה, כי פסק הדין מצטרף למגמת בתי המשפט לאחרונה, לשמור על זכותה של האישה למדור, גם במקרים בהם החוק קובע אחרת.
לפסק הדין בעניין ע' נ' מ'
• הכותבת הינה עו"ד העוסקת בדיני משפחה.
• המידע המוצג הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.