תושבת פרדיס נפלה לפני כשבע שנים, לאחר שנתקלה במדרכה שבורה. המועצה המקומית טענה שהאישה הייתה אמורה להכיר את המקום ולהיזהר, אך בית המשפט הדגיש את חובתה לדאוג לתחזוקת הרחובות ולא פטר אותה מאחריות.
האישה (72) דחפה פח אשפה גדול סמוך לביתה שבמועצה המקומית פרדיס כשלפתע נתקלה בליקוי במדרכה ונפלה. האירוע התרחש לפנות בוקר לפני כשבע שנים ובעקבותיו עברה האישה – ששברה את ירך שמאל – שני ניתוחים בבית החולים "הלל יפה" בחדרה.
בשנת 2013 תבעה האישה פיצויים על נזקיה מהמועצה המקומית והמבטחת שלה, "הכשרה".
נפצעתם בתאונה?
פנו ל-עורך דין נזיקין
התובעת טענה כי לא הבחינה במדרכה השבורה עקב בעיות התאורה שבמקום. לדבריה, המועצה הפרה את חובתה ואחריותה לדאוג לתחזוקת המדרכה, ולכן היא אחראית לנזקיה.
מנגד, הנתבעות הכחישו את נסיבות התאונה, וציינו סתירות בעדותה של התובעת, שלא זכרה אם הנפילה אירעה בזמן שעלתה מהכביש למדרכה, או בזמן שירדה מהמדרכה אל הכביש.
בכל מקרה, הנתבעות דרשו לייחס לתובעת אחריות מלאה למעשיה, שכן היא הודתה בכל שהכירה את המקום היטב ואף הייתה מודעת לבעיות התאורה במקום.
הליקוי לא תוקן עד היום
נשיא בית משפט השלום בחיפה אינאס סלאמה התרשם מאמינות עדותה של התובעת, ולא ייחס משמעות מהותית לעובדה שלא זכרה במדויק כיצד נפלה. כמו כן, השופט הסביר כי מסמכיה הרפואיים, הצילומים ממקום התאונה וכן תמליל חקירתה על ידי חוקר מטעם הנתבעות, מחזקים את גרסתה להתרחשות התאונה.
מכאן, השופט הדגיש כי אחד מתפקידיה של המועצה הוא לתחזק את הרחובות והמדרכות שבתחומה, ומשהוכח שלא עשתה כן, עליה לשאת באחריות לנזקים שנגרמו בשל אי-ביצוע תפקידה.
השופט אף התייחס לכך שמעדויות הצדדים עלה כי הליקוי לא תוקן עד היום, דבר המצביע על כך שלמרות המודעות לסכנה, המועצה לא עשתה את המוטל עליה בתור רשות מקומית סבירה.
עם זאת, הטלת האחריות על הנתבעות לא פטרה את התובעת עצמה מאחריות לתאונה. לדברי השופט, התובעת, המתגוררת במקום שנים ארוכות, הכירה את המפגע היטב ובכל זאת לא נזהרה ו"בחרה" לדרוך דווקא עליו.
"התובעת הייתה צריכה לנקוט באמצעי זהירות ולהביט סביבה בזמן הליכתה במיוחד כאשר מדובר בתאונה שאירעה שעה שהתובעת דחפה פח גדול, בשעות הבוקר המוקדמות, בטרם עלות השחר ונוכח בעיות התאורה שהיו במקום לטענתה", כתב השופט והחליט לייחס לה 40% מהאחריות לתאונה.
נזקי התובעת, עקרת בית מבוגרת הסובלת מאז התאונה מנכות רפואית בשיעור 15%, הוערכו על ידי השופט בסך של 100,000 שקל עבור כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות.
בהפחתת האחריות האישית של התובעת, הנתבעות חויבו לשלם לה 60,000 שקל בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מגובה הפיצוי והוצאות משפט.
- ב"כ התובעים: עו"ד סמיח חרדאן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אגברייה
* עורך דין אורי גרינברגר מייצג בתביעות נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין