המנהלת פוטרה לאחר תקופה ארוכה בה עבדה בחברת הביגוד המצליחה, וטענה כי פיטוריה נערכו בניגוד לדין, מבלי שניתן לה זמן להתכונן לשימוע. בית הדין לעבודה קיבל את טענתה, והורה לחברה לפצות אותה.
במשך למעלה מ-11 שנים, הועסקה העובדת ברשת מוצרי הביגוד והאופנה "הוניגמן", תחילה, בתור מוכרת, ולאחר שש שנות עבודה מוצלחות קודמה לתפקיד ניהולי.
פוטרתם שלא כדין?
פנו ל-עורך דין דיני עבודה
ואולם, לפני כשלוש שנים נקראה העובדת לשיחה עם מנהלת הרשת, בה נאמר לה שהישגיה האחרונים אינם משביעי רצון, וכי מנהלת האזור תלווה אותה כדי לשפר את הישגי החנות בניהולה.
אלא שלטענת העובדת, היא לא זכתה לשיתוף פעולה מצד מנהלת האזור, וכעבור חודש זומנה לשיחת שימוע, בהתראה של יום אחד בלבד.
במהלך שיחה זו, העובדת סירבה להצעה לנהל חנות אחרת של הרשת, בידיעה שמשמעות קבלת ההצעה היא ירידה בשכרה ומעמדה המקצועי. הרשת לא "בזבזה" זמן – יום למחרת, היא זימנה את הודיעה לעובדת על פיטוריה.
מספר חודשים לאחר מכן, הגישה העובדת לבית הדין לעבודה בתל אביב תביעה נגד מעסיקתה לשעבר, בטענה שפוטרה שלא כדין. כמו כן, העובדת התלוננה על כך שקיבלה את פיצויי הפיטורים באיחור של חודש, וכי הרשת קיפחה אותה כאשר לא חישבה בצורה נכונה את שכרה הקובע, ולא שילמה לה עבור כל זכויותיה הסוציאליות.
הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה במלואה, בטענה כי שילמה לתובעת את כל המגיע לה. לשיטתה של הנתבעת, היא ערכה לתובעת שימוע כדין, במסגרתו הסבירה לה מדוע היא שוקלת לסיים את העסקתה, מה גם שהוצע לה לעבור לתפקיד אחר, שמתאים יותר לכישוריה.
זומנה מהיום למחר
השופטת הבכירה מיכל לויט הדגישה את החובה המוטלת על מעסיקים להודיע לעובדים באופן מפורש על הכוונה לערוך להם שימוע, ולתת להם הזדמנות נאותה להתכונן לו.
במקרה זה, קבעה השופטת, התובעת זומנה לשימוע ערב אחד בלבד לפני קיומו, מבלי שידעה שמדובר בשימוע שנועד לבחון את סיום העסקתה, ומבלי שקיבלה הזדמנות להיוועץ עם עורך דין.
כמו כן, מעיון בפרוטוקול השימוע, השופטת התרשמה שלא צוינו במהלכו טענות הנתבעת שלפיהן התובעת תפקדה באופן לקוי, מה גם שלא הוצג כל דו"ח או מסמך המעידים על ירידה בתפקודה של התובעת.
"יש להניח כי לו הייתה הנתבעת מזמנת את התובעת לשימוע תוך מתן התראה ראויה של מספר ימים ומפרטת בפניה בזימון לשימוע את הסיבות בגינן היא שוקלת לסיים העסקתה, הייתה התובעת מכינה את עצמה, מתעמתת עם הטענות ולכל הפחות, לא מקבלת אותן בשתיקה", כתבה השופטת בפסק דינה.
משכך, השופטת קיבלה את טענת התובעת, לפיה נפלו פגמים מהותיים בפיטוריה. בהתאם לתלושי שכרה של התובעת, השופטת קיבלה גם את הטענה לפיה הנתבעת טעתה בחישוב שכרה הקבוע של התובעת וזכויות סוציאליות.
לכן, השופטת קיבלה את התביעה, באופן בו הנתבעת חויבה לפצות אותה בסך כולל של 59,447 שקל, עבור פיטורים שלא כדין, עיכוב בתשלום פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, וזכויות סוציאליות. הנתבעת אף חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ערן גרינברג
- ב"כ הנתבעת: עו"ד קרן זמיר
* עורכת דין אבישג ראבד עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין