השניים הורשעו במסכת התעללויות קשה ומתמשכת בעגלים שהיו מיועדים לשחיטה במפעל ״אדום אדום״. בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישו
במהלך השנים 2008-2012, במסגרת תפקידם כאחראים על קו שחיטה, התירו מנהל הקו ועוזרו שימוש ב״שוקר״ חשמלי, הכו את בעלי החיים ואחד מהם אף כיבה סיגריה על עגל. בית משפט השלום הרשיע אותם בהתעללות בבעלי חיים וגזר עליהם 6 חודשי עבודות שירות לצד קנס ופיצוי לעמותת ״אנימלס״. ערעור שהגישו למחוזי נדחה ובבית המשפט העליון נדחתה לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגישו.
לפי כתב האישום הנאשם הראשון שימש כאחראי על קו השחיטה במפעל ״אדום אדום״ והנאשם השני היה עוזרו במשך שנתיים ולאחר מכן מונה לממלא מקומו.
תחת הנהגתם עובדים במשחטה עשו שימוש ב"שוקר" בידיעתם ובאישורם של הנאשמים, ללא סיבה ובאופן שגרם כאב וסבל לעגלים. העובדים הצמידו את השוקר לאזורים רגישים בגופם של העגלים והפעילו אותו אף כנגד בעלי חיים שלא הייתה להם יכולת פיזית לקום ממקומם. בנוסף, היכו עובדי המפעל את בעלי החיים במקלות עץ ובצינורות פלסטיק.
כתב האישום מפרט מספר אירועי התעללות, שאירעו בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2012, בהם ביצע עוזר המנהל את ההתעללות בעצמו. כך, הוא קשר עגל פצוע ברצועות למלגזה אשר גררה אותו אל מחוץ לחצר ההמתנה. תוך כדי הגרירה, הנאשם ועובד אחר חשמלו את העגל וגרמו לו סבל וכאב. בהזדמנות נוספת, כיבה הנאשם סיגריה על רגל של עגל. בנוסף, הוא אחז בארובות עיניו של עגל ללא סיבה ותוך שהוא גורם לו כאב וסבל מיותרים.
ב-2018 הרשיע בית משפט השלום את השניים בעבירות התעללות בבעלי חיים.
במסגרת גזר הדין עמד בית המשפט על חומרת המעשים ואור האלימות והאכזריות הטבועה בהם. עוד נקבע כי לאור ריבוי המעשים, תדירותם, חומרתם ותפקידיהם של הנאשמים – מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.
בית המשפט גזר עליהם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן קנס של 8,000 שקל ופיצוי בסך 3,000 שקל לעמותת ״אנימלס״.
ערעור שהגישו הנאשמים לבית המשפט המחוזי נדחה.
השניים לא השלימו עם התוצאה והגישו בקשת רשות ערעור לעליון. הם טענו בין היתר כי בגזר הדין בית המשפט התעלם מנסיבות אישיות שונות וכי הם הופלו לעומת בעלי תפקידים אחרים במפעל, כולל ווטרינרים.
המדינה השיבה כי כלל טענות הנאשמים זהות לטענות שנדחו בבית המשפט המחוזי ואין מקום להידרש אליהן פעם נוספת.
עונש לא חמור
השופט ג׳ורג׳ קרא דחה את הבקשות. הוא הבהיר כי ככלל, טענות בכל הנוגע לחומרת העונש אינן מצדיקות מתן רשות ערעור, אלא במקרים חריגים בלבד בהם ניכרת סטייה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה או הנהוגה.
השופט הוסיף כי במקרה זה העונש אינו חורג ממדיניות הענישה המקובלת והראויה. אמנם, קיים קושי באיתור פסיקה זהה בנסיבותיה. ואולם, אין ספק כי בתי המשפט משיתים מפעם לפעם עונשי מאסר בדרך של עבודות שירות, ואף עונשי מאסר בפועל, על מי שהורשעו בהתעללות בבעלי חיים, וזאת גם כאשר לא נגרם מותו של בעל החיים כתוצאה מההתעללות.
גם לגופם של דברים השופט לא מצא כי יש ממש בטענות בדבר חומרת העונש וקבע כי מדובר בעונש לא חמור בפרט נוכח האכזריות שאפיינה את מעשיהם של הנאשמים.
- ב״כ המבקש: עו"ד רוני מועלם
- ב״כ המבקש 2: עו"ד שפיק דרבאשי
- ב״כ המדינה: עו"ד ארז בן-ארויה, עו״ד נגה בן סידי
* עו"ד שגיב לוי עוסק בדיני בעלי חיים וסביבה
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין