האיש נפגע כשיצא מהחוף דרך איזור שהיה בשיפוצים. קורת עץ שעליה דרך נשברה והוא נפל. עיריית עכו והקבלן המבצע יפצו
השופטת רנה הירש קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש תושב עכו נגד העירייה וחברת הבנייה ״אחים אנטון״. האיש נפגע ברגלו כשחזר מטבילה בחוף הים ונפל באזור לא מגודר בו בוצעו עבודות שיפוץ. הנתבעות הכחישו את האירוע והאחריות אך השופטת קבעה ששתיהן התרשלו.
התובע, שיוצג על ידי עו״ד אדיר שויגמן, סיפר שכאדם דתי הוא משתדל להגיע לחוף הים לטבילה קצרה לפני התפילה, אחת לשבוע. ביוני 2017 בשעת אחר הצהריים הוא נכנס לחוף דרך שער שהיה פתוח וטבל בים.
כשיצא וביקש לעזוב את החוף הבחין כי השער ממנו נכנס נסגר, ולכן עבר דרך שער צידי לחוף הצמוד. משם עלה על שביל עשוי קורות עץ (דֵק), לכיוון היציאה. לאחר מספר צעדים אחת מקורות הדק התפרקה והוא נפל בערך מגובה מטר לבור שנפער תחתיה, ונפגע ברגל שמאל.
האיש טען כי התברר לו בדיעבד שבוצעו עבודות בניה במקום, אולם המקום לא היה מגודר מהכיוון ממנו הגיע ולא היה רמז לכך שמתבצע שם שיפוץ.
הנתבעות, עיריית עכו וחברת הבנייה אחים אנטון, טענו שהתובע לא הוכיח את נסיבות התאונה והיו סתירות בגרסתו.
העירייה הביאה לעדות אדם שעבד כבקר במקום וסיפר שבכל הזמנים בהם התבצעו עבודות בחוף הוצבו גדרות למניעת מעבר בשטח העבודה. לטענת העירייה, בוצעו באתר כל העת ביקורות בטיחות ולא היה ידוע לה על כל תקלה או מפגע.
הקבלן הבהיר כי עבודות הבנייה התבצעו בשלבים, כשבכל פעם גודר ונסגר אזור אחר. הוא הוסיף כי במקטע הרלוונטי לתביעה הוצב שילוט האוסר על כניסה למתחם.
לשיטת הקבלן, לא ניתן היה למנוע לחלוטין גישה לחוף הים ולכן היו מעברים מוסדרים שמהם ניתן היה לגשת לחוף ואולם התובע ככל הנראה בחר שלא לעבור בהם.
יצא בדרך אחרת
השופטת רנה הירש מבית משפט השלום ברחובות קיבלה את גרסת התובע וכתבה כי היא הייתה עקבית, ברורה וסדורה.
השופטת הטילה אחריות על שתי הנתבעות. היא קבעה שהנוגעים בדבר מטעם הקבלן ידעו שנכנסים אנשים לחוף הים באזור עבודות הבניה ולא מנעו את הכניסה.
היא ציינה כי לא היתה כל מניעה שיוצבו שלטים גדולים בסמוך לדק, בתחום החוף עצמו, שהכתוב בהם פונה לכל הכיוונים. ביצוע שילוט כזה, בעלות כספית שאינה משמעותית, היה מאפשר להזהיר את המתקרבים כי מדובר באתר בנייה.
באשר לעירייה נקבע כי היא הייתה יכולה או צריכה לצפות שאנשים ייכנסו למקום ביצוע העבודות וכי היא לא הוכיחה שהוצבו במקום גדרות.
השופטת חילקה את האחריות כך שהקבלן יישא ב-70% והעירייה ב-30%.
על התובע הוטל אשם תורם. השופטת כתבה בהקשר זה כי הוא ״נכנס לחוף הים בדרך אחת, ויצא בדרך אחרת, מבלי לבחון או לתת את דעתו לשאלה אם דרך זו ראויה או מתאימה״.
באשר לנזק, השופטת קבעה בהתאם לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט שהתובע נותר עם נכות של 20% בשל הגבלת תנועה במפרק הרגל.
בסופו של דבר לאחר ניכוי אשם תורם של 20% ותגמולי ביטוח לאומי חויבו הנתבעות לשלם לתובע פיצוי של 354,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 103,545 שקל והוצאות של 1,700 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין