הצוואה תקוים: רופא שסבר כי המנוחה לא כשירה לא יעיד

"בית המשפט קם מכסאו": נדחתה בפעם הרביעית בקשה להעיד את רופא המשפחה של המנוחה שהתרשם מירידה קוגניטיבית גסה עובר לעריכת הצוואה. זאת לאחר שמומחים מטעם ביהמ"ש קבעו אחרת

הוחלט בפעם הרביעית: רופא משפחה של אישה שנפטרה לא יעיד בבית המשפט על מצבה הקוגניטיבי עובר לעריכת צוואתה. אף שהרופא ציין חודשיים בלבד טרם החתימה שהמנוחה חווה "ירידה קוגניטיבית גסה", קבע לאחרונה השופט נפתלי שילה מהמחוזי בתל אביב שאין הצדקה לזמנו כעת לעדות, משבית המשפט למשפחה "קם מכיסאו" והורה על קיום הצוואה.

המבקשות והמשיב ניהלו בבית המשפט למשפחה הליך בקשר לירושת אישה שנפטרה. בעוד הראשונות התנגדו לצוואתה מאפריל 2014 ועתרו לקיים צוואה קודמת (מיוני 2011), ביקש הראשון לקיים את הצוואה האחרונה.

חרף רישום רופא המשפחה של המנוחה חודשיים בלבד טרם צוואתה האחרונה, שהיא חווה "ירידה קוגניטיבית גסה", שוכנע מומחה בית המשפט שהיא הייתה כשירה בזמן החתימה. בתגובה ביקשו המתנגדות לזמן את הרופא לעדות, אך נדחו בפעם הראשונה. בפברואר 2023 ניתן פסק דין הדוחה את ההתנגדות ומורה על קיום הצוואה.

המתנגדות לא ויתרו והגישו ערעור, במסגרתו הוסכם שהתיק יוחזר לבית המשפט למשפחה לצורך מינוי מומחה נוסף. ואולם טרם הגיש הלה את חוות דעתו - עתרו השתיים שוב לזמן את רופא המשפחה לעדות, ושוב נדחו. נקבע לגבי בקשתן ש"טוב היה לולא הוגשה משהוגשה. נזכיר את הידוע - בית משפט זה נתן פסק דין וקם מכיסאו", ומשכך אין אפשרות לדון מחדש בנושא.

בספטמבר אשתקד קבע המומחה הנוסף - בדומה לקודמו, וחרף רישום רופא המשפחה - שסביר להניח כי המנוחה הייתה כשירה במועד צוואתה האחרונה. לצד זאת הוא הודה ש"בהחלט שווה" להעיד את רופא המשפחה, והמתנגדות עטו על דבריו כמוצאות שלל רב. הן טענו שמדובר ב"שינוי נסיבות מהותי" ועתרו בשלישית לזמנו לעדות.

"ממאנות להשלים עם ההחלטה"

במאי האחרון דחה בית המשפט למשפחה את בקשת המתנגדות, תוך חיובן בהוצאות "על כילוי זמן שיפוטי". נכתב שהן "ממאנות להשלים עם החלטות חלוטות וסבורות כי בית המשפט ישוב וידון בבקשות שנידונו בעבר". בהחלטה הודגש שהחזרת התיק לערכאה דלמטה נועדה לשמיעת המומחה הנוסף ותו לא, ומשכך אין מקום לזימון הרופא לעדות.

כצפוי, גם הפעם סירבו השתיים להשלים עם התוצאה והגישו ביוני את בקשת הערעור למחוזי. לשיטתן שמיעת עדות הרופא - שזימונו, כך לטענתן, לא כרוך במשאבים ניכרים - תתרום להגעה חקר האמת, ולכן יש לאשרה. המשיב, לעומתן, טען שאין מקום לשמיעת עדים נוספים משבית המשפט קם מכיסאו.

השופט שילה קבע, בפעם הרביעית, שעל הבקשה להידחות. הוא הדגיש בהחלטתו כי משלא עתרו המתנגדות לזימון הרופא - שהינו לשיטתן "עד מפתח" - לעדות כבר בשלב ההוכחות, הרי שאין להן להלין אלא על עצמן. בנוסף, הן לא עמדו על זימונו לעדות במסגרת הערעור שהוגש על פסק הדין.

"למבקשות הייתה הזדמנות במסגרת הדיון בערעור לעתור ולבקש את זימונו (=של הרופא) מחדש בבית המשפט קמא, כפי שביקשו מינוי מומחה חדש. ברם, המבקשות לא העלו דרישה זו והסכמתן לכך שימונה מומחה חדש" - הבהיר השופט - "משתיקה אותן מלטעון כיום שיש להן זכות להביא עד נוסף. שהרי, התיק הוחזר רק לצורך מינוי מומחה חדש במידת הצורך, ולא לצורך שמיעת ראיות נוספות".

נוכח דחיית בקשתן ברביעית חויבו המתנגדות ב-10,000 שקל הוצאות לטובת המשיב.

• ב"כ המבקשות: עו"ד אבי גפן
• ב"כ המשיב: עו"ד בעז קראוס

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.