האב טען כי ביום בהיר אחד חזר לדירת המשפחה בספרד וגילה שאשתו ברחה עם הילדים ארצה. אלא שמיילים ומסרונים רבים שהציגה האישה הוכיחו כי הוא ידע על הנסיעה והסכים לה מפורשות.
בית המשפט למשפחה בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה להחזרת שני ילדים כבני 7 ו-10 לספרד, בטענה שאמם חטפה אותם לישראל מאחורי גבו של אביהם. השופט יחזקאל אליהו קבע כי תביעת האב הוגשה בחוסר תום לב לנוכח הראיות הרבות המעידות על כך שידע בבירור כי האם חוזרת לישראל עם הילדים עקב מצבם הכלכלי והזוגי הרעוע.
ההורים (האב אזרח אירלנד והאם ישראלית) עברו ב-2010 להתגורר בספרד. לפני כשנתיים יחסיהם התערערו עקב בעיות כלכליות קשות שאילצו את האב לעבור לעבוד מחוץ לספרד.
האם תיארה כי בעלה נעדר מהבית למשך תקופות ארוכות והותיר אותה לבד עם הילדים ללא אמצעי מחייה. בשלב זה היא שיתפה אותו בכך שהיא רוצה לחזור לישראל, ואחרי ויכוחים רבים, הוא הסכים, כפי שמעידות ההתכתבויות הרבות ביניהם מאותה תקופה.
אלא שבתביעת החטיפה שהגיש באוקטובר 2017 – 10 חודשים אחרי חזרת ילדיו ארצה – האב צייר תמונה שונה לחלוטין, ולפיה הוא חזר בסוף השבוע לספרד וגילה שהבית ריק ועזוב. הוא תיאר את התדהמה שהכתה בו וסיפר על כאב הלב הנוראי שתקף אותו כשהבין שאשתו ברחה עם הילדים.
בתביעתו הוא טען כי האם ניצלה את היעדרו כדי להטיס את הילדים מאחורי גבו, וביקש להורות לה להשיב אותם לספרד.
מנגד, האם טענה כי מלבד העובדה שהאב ידע על המעבר והסכים לו, מקום המגורים הרגיל של הילדים הוא בישראל כך שממילא לא מדובר בחטיפה.
החזירה מוצרים כי לא היה כסף
אבל השופט אליהו קיבל את טענת האב כי מקום המגורים של הילדים היה בספרד, ולא בישראל, בין היתר לנוכח העובדה שהמשפחה גרה שם במשך כ-7 שנים.
אלא שלמרות זאת ואפילו שהייתה כאן הפרה של זכויות המשמורת של האב לפי הדין הספרדי, השופט אליהו קבע כי לא הייתה כאן חטיפה.
לפי השופט, העדויות והראיות הרבות בתיק מוכיחות "באופן ברור ומפורש כי האב נתן את הסכמתו לשובם של האם והקטינים לישראל".
השופט התייחס בעיקר לתכתובות מיילים ומסרונים שהוחלפו בין ההורים. כך למשל, יום לפני הנסיעה האב נפרד מאשתו וילדיו במייל ואיחל להם טיסה בטוחה, אמו הגיעה להיפרד מהילדים ואף נערכה להם מסיבת פרידה מבית הספר. מלבד זאת, האב לא רשם אותם לשנת הלימודים הבאה ואף ביטל את הביטוחים הרפואיים שלהם.
בנוסף לכך, השופט תיאר כיצד גרסתו הראשונית של האב השתנתה והתפתחה לאורך ההליך, והפכה למעשה לשש גרסאות שונות לגבי העזיבה – מה שפגע קשות במהימנותו ובאמינותו.
מכאן השופט פסק כי הגרסה כאילו האב גילה על העזיבה בהפתעה ונותר "כאוב ומרוסק" היא "גרסת בדים" שיש בה "מידה לא מבוטלת של חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים".
כמו כן, נקבע כי ברגע שהאב עבר לעבוד במדינה אחרת והותיר את אשתו להתמודד עם המחסור הקשה, כבר היה ברור שהזיקה של המשפחה לספרד נותקה. בהקשר זה השופט ציטט מהודעה קורעת לב ששלחה האם, בה היא מתארת כיצד עצרה את דמעותיה כשנאלצה להחזיר מוצרים בסופר משום שלא היה לה כסף.
לאור הדברים האמורים השופט החליט לדחות את התביעה וחייב את האב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד גבוה של 50 אלף שקל.
לחצו כאן למעבר לפסק הדין המלא בתמ"ש 52947-10-17
עו"ד יונתן דה פריס
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין