רשת המרכולים טענה שהעובדת ידעה שלחות עלולה לגרום לרטיבות והיה עליה להיזהר. אבל בית המשפט קבע שהרשת לא דאגה לאמצעים פשוטים שיכלו למנוע את הסכנה כמו שלטי אזהרה ופסים למניעת החלקה
בית משפט השלום בפתח תקווה פסק לאחרונה פיצויים של 335 אלף שקלים לעובדת מעדנייה ביינות ביתן שהחליקה על רצפה רטובה בחדר קירור ושברה את הקרסול. השופט אריאל ברגנר קבע כי הרשת התרשלה כשלא דאגה לאמצעים פשוטים וזולים שיכלו למנוע את הסיכון כמו שלטי אזהרה, פסים למניעת החלקה או פיקוח. הרשת תשלם לעובדת את הפיצויים שנפסקו בניכוי התגמולים שקיבלה מביטוח לאומי עקב תאונת העבודה, בתוספת הוצאות.
התאונה התרחשה ב-2013. התובעת, אז בת 22, נכנסה לחדר הקירור כדי להוציא מוצרים וכשהייתה בדרך החוצה החליקה לטענתה על שלולית מים ונפלה. כתוצאה מהאירוע נגרם לה שבר בפטישון של קרסול שמאל והיא עברה ניתוח טיפולים משלימים.
בתביעה שהגישה ב-2016 נגד יינות ביתן היא טענה כי המנהלים שלה ידעו שהייתה בחדר הקירור תקלה שגרמה לנזילה אבל לא דאגו לטפל בה ולמנוע את הרטיבות. עוד היא טענה כי הנכות שנגרמה לה משמעותית ולא מאפשרת לה לחזור לעבודה, ולפיכך דרשה פיצויים משמעותיים על הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרה.
הרשת טענה שהתובעת לא הוכיחה שהיה מפגע מיוחד בחדר הקירור למעט רטיבות צפויה במקום עם לחות גבוהה. היא ציינה כי בדו"ח חדר המיון לא צוין שהתובעת דיווחה על שלולית או רצפה רטובה והיא גם לא הביאה כל עדות או ראיה לקיומו של כשל בטיחותי. הרשת הוסיפה כי התובעת ידעה שהרצפה מעט לחה ולכן היה עליה לנקוט בזהירות.
ביצעה את עבודתה
השופט אריאל ברגנר שוכנע שגרסת התובעת נכונה אף שלא היו עדי ראייה לתאונה. הוא ציין כי אי אפשר היה לצפות ממנה לדווח לרופאים בחדר המיון על נסיבות התרחשות התאונה שלא היו רלוונטיות לטיפול הרפואי. על כל פנים, התיאור המלא של התאונה הופיע בדיווח של התובעת לביטוח לאומי שהכיר באירוע כתאונת עבודה, בדו"ח הוועדה הרפואית ובחוות דעתו של המומחה מטעמה. מנגד, הנתבעת לא הציגה ראיות שמפריכות קיומה של שלולית מים על רצפת חדר הקירור.
לגבי האחריות של הנתבעת קבע השופט כי למרות המודעות שלה לכך שהרצפה הייתה רטובה או לחה היא לא נקטה באמצעים למנוע סכנת החלקה אף שיש אפשרויות פשוטות וזולות לעשות זאת. כך, היא לא טענה שנהגה לבדוק את החדר באופן סדיר, שהציבה שלטי אזהרה או שהתקינה פסים למניעת החלקה.
לפיכך קבע השופט כי "הנתבעת התרשלה במילוי חובותיה כמעסיק וכמי שמחזיקה בחדר הקירור לדאוג לכך שלא תהיה רטיבות, שיהיה פיקוח סביר והעובדים הנדרשים להיכנס ולצאת במהלך יום העבודה לא יחליקו וייפגעו".
בתוך כך השופט לא מצא שלתובעת חלק כלשהו באשמה. "התובעת ביצעה את עבודתה ולא התרשמתי כי הפעילה שיקול דעת עצמאי בניגוד להנחיות והוראות המעביד או כי פעלה בדרך מסוכנת", כתב.
לאחר בחינת הנזקים שנגרמו לתובעת שנותרה עם 5% נכות בשל פגיעה עצבית קלה בקרסול, פסק לה השופט פיצויים של 355 אלף שקלים על הפסדי שכר, עזרה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל.
יינות ביתן תשלם את הסכום בניכוי התגמולים שקיבלה מביטוח לאומי, ובתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% מהפיצוי והוצאות משפט.
עו"ד סיגל רייך- הלל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין