ג' נ' יינות ביתן בע"מ

בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בעת עבודתה במעדנייה של הנתבעת. הצדדים חלוקים הן לגבי החבות והן לגבי הנזק.

הרקע וטענות הצדדים

התובעת ילידת 1991 עבדה אצל הנתבעת במחלקת המעדנייה. ביום 6.11.13 התבקשה התובעת למלא סחורה על המדפים ולשם כך נכנסה לחדר הקירור בו אוחסן מלאי מוצרי החלב והירקות. לפי הנטען בעת שנכנסה התובעת לחדר הקירור היתה הרצפה מלאה במים. התובעת לקחה מגש של סחורה וכאשר עשתה דרכה החוצה מחדר הקירור החליקה על המים ונפלה על הרצפה. כתוצאה מהנפילה נגרמה לתובעת פציעה בכל חלקי גופה לרבות בגב ובקרסול שמאל.

ממקום התאונה פונתה ע"י בעלה לחדר מיון בבית החולים "מאיר" שם אובחן שבר של הפטישון הליטרלי בקרסול שמאל. בהמשך לכך שוחררה התובעת כשרגלה מגובסת והמלצה למשככי כאבים.

עקב הימשכות הכאבים והגבלה בדריכה בוצעה לתובעת בדיקת MRI שהדגימה פגיעה גרמית בקרסול שמאל. לאור ממצא זה בוצע ניסיון טיפולי באמצעות מגף מיוחד וסדרת טיפולי פיזיותרפיה. ביום 5.3.15 עברה התובעת ניתוח במהלכו בוצעה טריה של הגידים הפרונאליים וחיבורם מחדש. בעקבות תלונות של התובעת על ירידה בתחושה בוצעה ביום 6.10.15 בדיקת הולכה חשמלית של הגפה השמאלית התחתונה שהדגימה נזק תחושתי לעצב הסורלי. בתאריך 9.8.17 הופנתה לבדיקת EMG גפיים תחתונות והודגמה פגיעה בעצב התחושתי הפראונלי שטחי משמאל.

התובעת המשיכה במעקב אורתופדי במסגרת קופת החולים, הופנתה לבדיקות שונות ולטיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה וטיפולים אצל מומחים, רכישת עזרים אורתופדיים וטיפולים אלטרנטיביים.

התובעת טוענת כי בעקבות התאונה והפגיעה בקרסול שמאל לא שבה לעבודתה וכיום בשל מגבלותיה אינה מסוגלת לעסוק בכל עבודה.

התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. ביום 2.2.16 נבדקה התובעת ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה כי היא סובלת מנכות צמיתה מצטברת בשיעור 24% וכי התובעת אינה מסוגלת לחזור לעבודתה בשל המצב הרפואי והתפקודי ממנו היא סובלת (נספח ב').

ד"ר דוד גורן מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, מטעם התובעת, מצא כי התובעת סובלת מנכות צמיתה מצטברת בשיעור 24% כמפורט להלן: 10% בגין הגבלה ניכרת בתנועות קרסול, 5% בגין צלקת מכערת ו- 10% בשל פגיעה בעצב הסורלי השמאלי. בנוסף על נכותה הצמיתה קבע ד"ר גורן כי בעקבות התאונה סבלה התובעת מנכות זמנית כמפורט בחוות הדעת (נספח ג').