למעלה מ-3 שנות עיכוב במסירת המפתח: שופט דחה את טענת היזמית לפיה סיבות שאינן בשליטתה הביאו למחדל הממושך
רוכשת דירה בפרויקט תמ"א 38 זכתה לאחרונה בבית משפט השלום ברמלה בכ-320 אלף שקל. הסיבה: עיכוב של יותר משלוש שנים במסירת המפתח, לצד ליקויי בנייה שנמצאו בנכס ושתיקונם הוערך על-ידי מומחה באלפי שקלים. השופט זיוון אלימי דחה את טענת היזמית לפיה האיחור הממושך במסירה נגרם בשל נסיבות שאינן בשליטתה.
במאי 2013 חתמו דיירי הבניין ברחוב טיומקין שבראשון לציון על הסכם תמ"א 38 לחיזוק ועיבוי המבנה. כמקובל במיזמים מעין אלו, תוכנן להקים בבניין דירות חדשות בנוסף לאלה הקיימות, שאת אחת מהן רכשה התובעת באוקטובר 2015. בהסכם המכר נקבע שמסירת הנכס תבוצע עד אפריל 2017.
בתווך נקלעה מוכרת הדירה המקורית לקשיים כלכליים, והנתבעת - "א.א. בנין עדי עד השקעות נדל"ן ויזמות בע"מ" - רכשה ממנה את זכויותיה במיזם ולמעשה נכנסה בנעליה. טופס 4 של הפרויקט ניתן רק באפריל 2020, ומסירת הדירה לתובעת בוצעה כשלושה חודשים לאחר מכן, כנגד השלמת התשלום.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט טענה הרוכשת, באמצעות ד"ר עו"ד עומר נירהוד, שהיא זכאית ל-282,000 שקל בגין האיחור הניכר במסירה, ולפיצוי נוסף בסך כ-23,500 שקל עבור תיקון ליקויי בנייה שנמצאו בדירה.
היזמית, שיוצגה על-ידי עו"ד אלעד פרידלנדר, טענה מנגד שתיקון הליקויים מתמצה בכ-6,000 שקל בלבד, וכי העיכוב במסירת הדירה לא היה באשמתה: היא הטילה את האחריות, בין היתר, על "היעדר חפיפה מסודרת" עם היזמית שנכנסה בנעליה, ושינויים שהדיירים ביצעו לטענתה בתשתית החשמל, בניגוד להסכם התמ"א.
סיכונים צפויים
אבל השופט אלימי קבע שנימוקי היזמית לא מחזיקים מים ואינם יכולים להצדיק את העיכוב הממושך במסירת הדירה. "גם אם כל טענותיה העובדתיות של הנתבעת אכן נכונות - עדיין לא עלה בידה לשכנע כי האיחור במסירה נובע מנסיבות שהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליה", קבע.
לדברי השופט, כל האירועים שלטענת היזמית מצדיקים את האיחור הם חלק מהסיכונים הצפויים בכל פרויקט בנייה - ודאי בכזה שבו היא בחרה להיכנס לנעלי קבלן אחר שהחל בביצוע העבודה וקרס. יש להניח כי מצב הפרויקט נבחן היטב על-ידה במועד כניסתה אליו.
מסקנת השופט הייתה שמדובר באיחור בן 36.83 חודשים, וכי יש לחשב את הפיצוי לפי שכירות של 4,000 שקל לחודש. על רקע נתונים אלה והוראות חוק המכר (דירות), הועמד הפיצוי עבור האיחור במסירה על כרבע מיליון שקל.
לשם בחינת סוגיית ליקויי הבנייה מינה השופט מומחה נייטראלי מטעם בית המשפט, זאת נוכח הפער הקוטבי שבין מומחי הצדדים. הוא העמיד את עלות התיקונים על 7,640 שקל. בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, חייב השופט את היזמית לשלם לרוכשת כעשרת אלפים שקל בגין תיקון הליקויים.
בסיכום הדברים קבע השופט שעל היזמית לשלם לרוכשת כ-262,600 שקל עבור האיחור במסירה וליקויי הבנייה, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של כ-56,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.