מאות אלפי שקלים ליולדת שבתה מתה תוך פחות מיממה

ביהמ"ש שלל רשלנות רפואית מצד בית החולים רמב"ם בביצוע הלידה, אך קבע שהאישה תפוצה בשל פגיעה באוטונומיה משום שלא הוצע לה ניתוח קיסרי בשלב מוקדם יותר

אישה שאיבדה את בתה פחות מיממה לאחר שילדה אותה תפוצה ב-300 אלף שקל - כך קבע לאחרונה המחוזי בחיפה. סגנית הנשיא בטינה טאובר אומנם דחתה את טענת הורי המנוחה לרשלנות רפואית בעצם הלידה, אך קיבלה את טענתם החלופית שהיעדר ההצעה להיכנס לניתוח קיסרי, על רקע שילוב גורמי סיכון, היוותה פגיעה באוטונומיה.

התובעת (37) והתובע (41), הורי המנוחה, נישאו ב-2018 וכבר בשלהי אותה שנה זכו להיריון ראשון. מהלך ההיריון היה אומנם תקין וללא סיכונים, אך הלידה עצמה הייתה מלחיצה: היולדת הגיעה לבית החולים רמב"ם בעודף היריון, בשבוע 40+6, וילדה את בתה בניתוח קיסרי בהול.

ואולם למרבה הצער, הלחץ והפאניקה שליוו את הלידה הפכו לטרגדיה של ממש: כעבור 21 שעות מלידתה התינוקת הלכה לעולמה. במכתב הסיכום הרפואי צוינו, בין היתר, אבחנות של תשניק וחשד לתסמונת שאיפת מקוניום.

בתביעה שהגישו הורי המנוחה למחוזי, טענו להתרשלות במעקב הלידה ובטיפול בתובעת במהלכה, אשר הובילה, לשיטתם, לאסון שפקד אותם. נטען שהצוות התעלם מסימני אזהרה, כמו מיעוט מי שפיר והאטות בדופק העוברי, אשר כל אחד מהם בפני עצמו - קל וחומר שילובם - חייב את חילוץ בתם בקיסרי בשלב מוקדם יותר. בנוסף טענו בני הזוג לפגיעה באוטונומיה.

מנגד טענה המדינה, כבעלת בית החולים, שלא היו סימני אזהרה כלשהם אשר חייבו להקדים את הניתוח הקיסרי. נטען ש"חדר לידה סביר היה נוהג בזמן אמת כפי שנהג הצוות בבית החולים במקרה הנדון", וכי אף הטענה לפגיעה באוטונומיה אינה יכולה להתקבל, שכן אין חובה להציע ליולדת קיסרי מבלי שיש אינדיקציה רפואית לביצוע הניתוח - שכאמור לא הייתה.

"קפצו עליי מכל כיוון"

השופטת טאובר דחתה את טענת הורי המנוחה לרשנות רפואית בעצם הלידה. היא כתבה שאינה סבורה כי הוכח ששילוב הפרמטרים והממצאים - ובכלל זה גיל ההיריון, מיעוט מי שפיר, הימצאות מיקוניום והאטות בדופק העוברי - אכן חייבו את חילוצה של המנוחה בניתוח קיסרי בשלב מוקדם יותר של הלידה.

ואולם מסקנתה הייתה שונה ביחס לעילת הפגיעה באוטונומיה. כאן קבעה השופטת שהצוות לא פעל כמצופה ממנו, משלא הציע מיוזמתו ניתוח קיסרי, על רקע גורמי הסיכון השונים, אלא, כלשון התובעת, "קפצו עליי מכל כיוון, אמא שלי הורידה לי את התכשיטים, בעלי עזר לי להוריד את החזייה", והיא הובהלה לחדר הניתוח.

"משאין חולק כי הצוות הרפואי היה ער לכלל הממצאים בעניינה של התובעת" חידדה השופטת, "היה עליו להעניק לתובעת הסבר אודות הממצאים הגבוליים ואודות הסיכונים הגלומים בהם, ולהבהיר לה את האפשרויות העומדות בפניה - המשך לידה לדנית או ביצוע ניתוח קיסרי, ולתת לתובעת להחליט".

החלטתה הייתה לפסוק לאם השכולה מבת, בשל הפגיעה באוטונומיה שנגרמה לה, פיצוי של רבע מיליון שקל, בתוספת חמישים אלף שקל שכ"ט עו"ד, פלוס מע"מ.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לפסק הדין המלא בתיק ת"א 2518-05-21

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.