עורך הדין לא שילם את המסים כפי שהתחייב ואף לא פעל להעברת הזכויות על שם הקונה. בית המשפט דחה את שלל טענותיו הנגדיות ומתח עליו ביקורת חריפה.
בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה את עורך הדין יעקב פודים לשלם כ-88 אלף שקל עקב הפרת הסכם למכירת זכויותיו בנכס בירושלים. בד בבד השופט מוחמד חאג' יחיא דחה את התביעה הנגדית שהגיש עורך הדין נגד הקונה לאחר שקבע כי הוא לא הוכיח אף אחת מטענותיו.
הקונה ועוה"ד פודים היו שותפים בנכס בירושלים יחד עם אנשים נוספים. מאוחר יותר התנהל ביניהם הליך פירוק שיתוף, במסגרתו מונה פודים לשמש ככונס נכסים עם עו"ד נוסף.
הליך פירוק השיתוף עוכב מסיבות שונות וביוני 2005 הקונה ופודים הגיעו להסכמה וחתמו על חוזה מכר שקבע כי הקונה ירכוש את זכויותיו בנכס תמורת 140 אלף דולר.
אלא שלבסוף, הזכויות לא הועברו על שם הקונה והנכס נמכר במסגרת כינוס נכסים. ב-2012 הגיעו לבית המשפט תביעות הדדיות – האחת של הקונה והשנייה של פודים.
טענתו העיקרית של הקונה הייתה כי עוה"ד פודים הפר את התחייבויותיו על פי החוזה כיוון שלא שילם את המיסים ולא העביר את הזכויות על שמו. בהקשר זה נטען כי המיסים שולמו רק ב-2007 על ידי כונס הנכסים.
מנגד, עוה"ד טען כי מדובר בתביעה חסרת יסוד. לשיטתו, הוא לא התחייב לשלם את המיסים, והתובע הוא שהפר את החוזה בכך שלא שילם לו את מלוא התמורה.
בתביעה שלו הוא טען כי הקונה חייב לו כספי הוצאות משפט על ההליך הקודם, שכר טרחה על עריכת חוזי השכירות של הנכס בשנים 2003-2001 והשבת דמי שכירות שקיבל ביתר בתקופת הליכי הפירוק.
לשון החוזה מחייבת
"הוכח לפניי כי הנתבע [עוה"ד פודים, ר.ב.] מעולם לא שילם את מסי השבח והמכירה כפי שהתחייב בחוזה המכר", כתב השופט חאג' יחיא.
השופט אף ציין כי עוה"ד לא הביא כל ראייה להסביר מדוע לשיטתו לא היה מחויב בתשלום מיסים אף שלשון החוזה מחייבת אותו. מכל מקום, השופט קבע כי כך או אחרת הוא הפר את החוזה משום שלא העביר את הזכויות על שם התובע.
בהמשך השופט דחה את התביעה הנגדית של עוה"ד. בחלק מהרכיבים השופט פשוט האמין לקונה ששילם או קיזז את הכספים או שהועלו נגדו טענות שהתיישנו מזמן.
בנוגע להשבת דמי השכירות, השופט הפנה לכך שעוה"ד פעל לגביית דמי השכירות במסגרת תפקידו ככונס בהליכי פירוק השיתוף, וכבר אז נמתחה ביקורת על התנהלותו.
מכל מקום, לו הוא סבר שיש מקום להפחית את הסכום שהקונה קיבל, היה עליו לפנות לבית המשפט של הפירוק – אך הוא לא עשה זאת. למעשה, הוא אף לא הוכיח שפנה אי פעם לקונה בדרישה להשבת סכום עודף כלשהו.
"מצופה מאדם סביר, כל שכן עורך דין, אשר סבור כי צד שלישי חב לו כספים, כי יפעל לפנות אליו, בעל-פה, בכתב, או לנקוט בכל הליך משפטי מתאים לפירעון החוב", כתב.
השופט אף ציין כי בהתנהגותו, ובהיעדר ראיות ברורות ומשכנעות, עוה"ד יצר "עמימות כבדה" בנושא חלוקת דמי השכירות.
בסיכומו של דבר, השופט חייב את עורך הדין לשלם לתובע לתובע כ-74,000 שקל בגין הפרת החוזה בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 13,500 שקל.
עו"ד רון ברנט
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין