סלמן ואח' נ' פודים ואח'

מונחות לפניי תביעה ותביעה שכנגד. שתיהן כספיות. התביעה של התובע (הנתבע שכנגד) (להלן: "התובע") מתמקדת סביב חוזה מכר מיום 17.6.2005 (להלן: "החוזה") לפיו מכר הנתבע (התובע שכנגד) (להלן: "הנתבע") את זכויותיו בנכס מקרקעין בירושלים (להלן: "הנכס"), לתובע. התביעה שכנגד מתמקדת בטענות שעניינן חיובים כספיים, בין השאר, בגין שירותים משפטיים שסיפק הנתבע (בהיותו עורך-דין וגם כשותף בזכויות בנכס), לתובע.

התובע העמיד את תביעתו על סך 118,117 ₪ (נכון ליום 4.6.2012) והנתבע העמיד את תביעתו שכנגד על סך 108,433 ₪ (נכון ליום 4.11.2012).

עיקר העובדות הרלבנטיות וההליך בבית המשפט

ממכלול החומר הקיים בתיק עולה כי הן התובע הן הנתבע היו שותפים בזכויות בנכס. אין מחלוקת כי בין הצדדים ואחרים, התנהל בעבר הליך פירוק שיתוף לעניין הזכויות בנכס [ת.א. (שלום - י-ם) 23277/97 רמי לוי שיווק השקמה בע"מ נ' סלמן (להלן: "הליך פירוק השיתוף")].

בהליך פירוק השיתוף, ניתן פסק דין ביום 9.2.2000 (מפי כבוד השופט י' שמעוני), ובמסגרתו בין השאר, חויב התובע (הנתבע שם) ואחר, בהוצאות משפט בסך 10,000 ₪ לטובת התובעים, וכן מונה הנתבע (התובע שם) ועו"ד י' ארנון, ככונסי נכסים לעניין פירוק השיתוף (להלן: "פסק הדין משנת 2000").

מחומר הראיות ניתן להתרשם כי לאחר מתן פסק הדין האמור הגיעו בעלי הזכויות בנכס להסכמות, שהביאו לעיכוב הליך הפירוק תוך כדי שהצדדים מתחייבים לפעול במטרה ולנסות לממש את זכויותיהם בנכס "בדרך של ניצול זכויות הבניה" (ראו הסכם מיום 2.3.2000 שצורף העתקו לתצהיר הנתבע).