מתכנתת בבנק לאומי הקלידה אלפי שורות ביום - והוכרה כנפגעת עבודה

העובדת לקתה בתסמונת התעלה הקרפלית אחרי שנים של הקלדה אינטנסיבית. ביטוח לאומי דחה את תביעתה, אך בתום הליך משפטי בית הדין שוכנע שיש קשר סיבתי בין עבודתה לבין הפגיעה

 מתכנתת בבנק שחלתה בכף ידה הוכרה לאחרונה, בבית הדין לעבודה בבאר שבע, כנפגעת עבודה. לאחר שמינה לא פחות מ-3 מומחים על מנת להכריע בשאלת הקשר הסיבתי, קבע השופט עדו בן-צור שיש לפסוק בהתאם לאסכולה המקלה, המכירה בקשר בין הקלדה אינטנסיבית להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. לצד זאת הוא קרא לביטוח לאומי לאמץ את אחת הגישות הרפואיות ולפרסם הנחיות בהתאם, למען פישוט ההליכים בעתיד.

התובעת (53) מועסקת מזה כשלושה עשורים במרכז המחשוב של בנק לאומי, כמתכנתת. עבודתה מבוצעת באמצעות הקלדה בלבד, שהינה רציפה ומהירה, וכוללת כתיבת אלפי שורות מדי יום, כלומר סדר גודל של 7-8 שעות ביום שכפות ידיה מונחות על המקלדת. בשלב מסוים אובחנה העובדת עם תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) - פגיעה עצבית בשורש כף היד שעלולה לגרום בין היתר לכאבים, נימול, חולשה או תחושת הירדמות באצבעות. בעקבות האבחון היא פנתה לביטוח לאומי לשם הכרה בה כנפגעת עבודה.

בדצמבר 2021 דחה המוסד את בקשתה בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתה למחלתה, ומכאן התביעה שהוגשה לבית הדין. באופן חריג הגיע ההליך לסופו רק בחלוף כארבע וחצי שנים, ולאחר מינוי לא פחות משלושה מומחים שונים מטעם בית הדין, אשר נחלקו ביניהם בשאלת הקשר הסיבתי.

כך, בעוד המומחה הראשון שלל לגמרי קשר בין הקלדה ל-CTS, קבע המומחה השני שאף הוא נוקט באסכולה מחמירה זו ואולם על-פי גישה רפואית מקבילה, שהינה מקלה יותר – הוא מוצא לנכון להכיר במחלת התובעת כתאונת עבודה; זאת על רקע שנות ההקלדה המרובות ואינטנסיביות ההקשה מדי יום ביומו, כאמור בדמות כתיבת אלפי שורות למשך כ-7-8 שעות.

הספק פועל לטובתה

לבסוף מונה מומחה שלישי במספר שכלשון התובעת, "טרף את הקלפים". מומחה זה הכיר ב"קשר ישיר בין עבודת קלדניות ולבין התפתחות CTS" והגיע למסקנה "שאופי עבודתה" של המתכנתת, על-פי הנתונים שהובאו בפניו והספרות הרפואית המקובלת, הוא ה"אחראי להתפתחות הסינדרום".

בשלב זה טענה המתכנתת שיש לאמץ את חוות דעת המומחה האחרון - אותה כינתה "עמוקה ומפורטת, שנתמכת ב-14 מאמרים" – ולהכיר בה בהתאם כנפגעת עבודה, אך מנגד טען ביטוח לאומי שיש לדחות את התביעה. נטען ש"העמדה המודרנית יותר שוללת קיומו של קשר סיבתי", ולכן יש להעדיף אותה על פני חברתה המיושנת, כביכול, שכן מכירה בקשר כאמור.

אבל השופט בן-צור קבע שבהיעדר טעם לסטות ממנה, ולאור העיקרון שלפיו ספק בהליך ביטחון סוציאלי פועל לטובת המבוטח - הוא מוצא לנכון לאמץ את חוות דעת המומחה השלישי, ולהכיר בתובעת כנפגעת עבודה.  

בתוך כך הבהיר השופט שגם אם אכן תתקבל טענת ביטוח לאומי לפיה המטוטלת נעה בשנים האחרונות לכיוון השולל קשר סיבתי בין הקלדה ל-CTS, הרי שעדיין קיימת לצד אסכולה מחמירה זו גישה רפואית מקלה יותר התומכת בקשר כאמור, שהינה מוכרת בספרות הרפואית ובקרב המומחים, וממילא לגיטימי לפסוק על-פיה.

לצד זאת ולקראת סיום, התריע השופט על הצורך באימוץ אחת הגישות, למען קידום הוודאות המשפטית. "לאור ההתפתחויות בספרות הרפואית בנושא זה", הסביר, "מן הראוי שהמוסד יבחן את הספרות הרפואית העדכנית, יגבש את עמדתו הרפואית ויפרסם הנחיות מתאימות. הנחיות מסוג זה נדרשות קודם כל על מנת להנחות את עובדי המוסד בעת בדיקת תביעות מסוג זה על פי קריטריונים אחידים ושוויוניים. כמו כן, נראה כי הנחיות כאמור יוכלו גם לסייע בהכרעה בתביעות המוגשות לבתי הדין".

ברמת התוצאה הוכרה המתכנתת כנפגעת עבודה, ונפסקו לטובתה 5,000 שקל הוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד יעקב לחיאני
• ב"כ הנתבע: עו"ד ילנה צ'וקלר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.