קבלני אינסטלציה יצרו במכוון ערפול לגבי העסקת הצעיר אולם בסופו של דבר לא היה ספק: הוא נשכר לעבוד כפועל בניין ונפגע בתאונת עבודה מחרידה. ביטוח לאומי ישלם תגמולים והמעסיקים יחזירו לו כל שקל.
צעיר פלסטיני שבגיל 15 נחתך בצוואר מדיסק חשמלי לחיתוך בטון הוכר לאחרונה כנפגע עבודה הזכאי לתגמולים מביטוח לאומי. נשיא בית הדין לעבודה בחיפה השופט אלכס קוגן ציין כי התביעה חשפה בפניו "תמונה עגומה ומדאיגה" של ניצול "עובד שקוף" בידי מעסיקים שלא דיווחו עליו לביטוח הלאומי ופיזרו ערפל סביב מתכונת העסקתו. בנסיבות אלה נקבע כי המעסיקים יחזירו לביטוח הלאומי כל סכום שישלם לצעיר.
התביעה הוגשה ב-2015, לאחר שביטוח לאומי סירב להכיר בצעיר כנפגע עבודה, בין היתר מאחר שלא ברור מי היה המעסיק שלו. בתגובה לתביעה הגיש ביטוח לאומי הודעת צד שלישי נגד האדם שזיהה הצעיר כמי שהעסיק אותו. בהמשך צורפו לתביעה גם שני בניו.
לפי הנטען בתביעה, כשהצעיר – כיום בן 22 – היה נער כבן 15 הוא נדרש לעזוב את בית הספר ולצאת לעבוד כדי לסייע למשפחתו שהייתה במצוקה כלכלית לאחר שאביו השתחרר מהכלא. שני דודים שלו – שעבדו בעסק אינסטלציה משפחתי – הציעו לו לבוא לעבוד איתם והוא התקבל למחרת לעבוד עמם כפועל באתר בנייה בכפר יונה.
לטענת התובע בהעסקתו היו מעורבים האב ושני הבנים – שניהלו יחד את העסק, ומולם סיכם את תנאי העבודה ואת שכרו (200 שקל נטו ליום), אך הם סירבו לחתום על הטפסים הדרושים לביטוח לאומי.
אלא שבני המשפחה ניסו לעשות הכל כדי להוכיח שלא היו המעסיקים של התובע. בין היתר הם טענו כי בעצמם היו עובדים שכירים, כי התובע היה עובד של קבלן אחר וכי לא הכירו אותו. עוד הם ניסו לטעון כי התובע הגיע למקום לטיול או כאורח, ולא כדי לעבוד.
תופעה פסולה
אף אחת מהטענות הללו לא נשמעה לנשיא בית הדין קוגן אמינה או הגיונית. למעשה, השופט ציין כי מהראיות ועדויות בתיק עלתה "תמונה עגומה ומדאיגה" של ניצול ילד צעיר שנאלץ לסייע למשפחתו והועסק כ"עובד שקוף", מבלי שדווח לביטוח לאומי בזמן אמת.
השופט פסק שהטענה כי התובע הגיע לאתר בנייה כאורח מופרכת, בפרט לנוכח העובדה שבדיעבד אחד הבנים רשם אותו כעובד שכיר בעסק שלו. בהקשר זה נדחתה טענת אותו בן כי הרישום נעשה מתוך רחמים, כדי לעזור לתובע לבקשת אביו. השופט הדגיש כי ברור שהרישום המאוחר נעשה כתוצאה מהלחץ בו היו שרויים האב ושני בניו לנוכח תאונת העבודה הקשה.
בסיכומה של נקודה זו השופט ציין כי "לאחר שהתפוגג הערפל" שפיזרו בני המשפחה סביב העסק, תפקידיהם בו והעסקת התובע, הוא שוכנע ששלושתם העסיקו את הצעיר כפועל בניין בפרויקט שבו שימשו כקבלנים, וכי הוא נפגע כשהתבקש לעבוד עם כלי מסוכן אף שהיה חסר ניסיון.
מכאן, שהתובע נחשב לנפגע עבודה וזכאי לתגמולים מביטוח לאומי. לצד זאת התקבלה ההודעה של המוסד, ונקבע כי לנוכח התנהלותם הקלוקלת, המעסיקים יחזירו לו כל גמלה שישלם לתובע בגין התאונה.
לפני סיום השופט יצא נגד התופעה הפסולה והכעורה של העסקת נערים מוחלשים "בשחור" תוך טשטוש הזהות האמיתית של המעסיקים, וחייב את בני המשפחה – המעסיקים כאמור – בהוצאות גבוהות של 50 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עורך דין מוחמד מג'אדלה
- ב"כ המוסד לביטוח לאומי: הלשכה המשפטית חיפה
- ב"כ המעסיקים: ג'מאל מחאמיד, עורך דין ביטוח לאומי
עו"ד חיים מכלוף
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין