הביטוח הלאומי דחה ב-2014 את תביעת האישה לקבל גמלה בנפרד מבעלה לשעבר וקבע שמדובר במשפחה פוליגמית. ערעור שהגישה האישה התקבל באחרונה ונפסק שהחלטת המוסד נשענה על הנחות לא מבוססות.
חוק הבטחת הכנסה מאפשר לתושבים לקבל גמלת הבטחת הכנסה למחייתם אם אין להם מקורות הכנסה. בני זוג נחשבים כתא משפחתי אחד והכנסות שניהם נלקחות בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלה. אדם יכול לבקש לבדוק את זכאותו ״בנפרד״ מבן/בת זוגו אם הם חיים בנפרד ואינם מנהלים משק בית משותף.
אישה בדואית מרהט הגישה ב-2014 תביעה לביטוח הלאומי וביקשה לקבל גמלת הבטחת הכנסה נפרדת מבעלה לשעבר. היא סיפרה שהתגרשה מהאיש לפני 22 שנה לאחר שהכיר אישה אחרת, כששלושת ילדיהם היו קטנים.
לדבריה, לאחר הגירושין ומאחר שלא יכלה לחזור לבית הוריה נותרה לגור באותו בית בו גרו בזמן נישואיהם עם חמותה. הבעל עבר לגור עם אשתו החדשה בבית חדש שבנה בסמוך. היא הבהירה שבעלה לשעבר לא מכלכל אותה, שהיא ויתרה על המזונות בתמורה לקבלת החזקה על הילדים, שהיא אינה יודעת קרוא וכתוב ומתקיימת בדוחק רב מכספים זעומים שמעבירה לה בתה.
תביעתה נדחתה בביטוח הלאומי שקבע שמאחר שהאישה עדיין גרה בסמוך לבעלה לשעבר הם מנהלים אורח חיים של משפחה מורחבת והיא אינה זכאית לבחינת זכאותה בנפרד ממנו.
האישה הגישה תביעה בבית הדין לעבודה בבאר שבע אך נדחתה. בנסיבות אלה הגישה האישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
בערעור היא הדגישה שאמנם נותרה לגור באותו בית אך בעלה לשעבר לא גר עמה, אין ביניהם קרבה פיזית והם אינם מנהלים משק בית משותף. לדבריה, המוסד לא טרח לשלוח חוקר לבית החמות ואם היה עושה כן יכול היה לראות שאין בינה לבין הבעל שום קשר.
הביטוח הלאומי טען שהגירושים בין המערערת לבעלה לשעבר אינם אמיתיים ונערכו רק כדי לאפשר לבעל לשאת אישה נוספת מבלי לעבור על החוק האוסר על פוליגמיה (ריבוי נשים).
הוא הסביר שלא שלח חוקר לבית החמות בשל הקושי של חוקר גבר להיכנס לביתה של אישה ששייכת לחברה הבדואית. המוסד ציין כי לא מועסקת חוקרת במחוז הדרום.
תופעה הרסנית
בהתייחס לנישואים פוליגמיים הנפוצים בחברה הבדואית בנגב הבהירה השופטת רונית רוזנפלד שהפסיקה קבעה שבמקרים בהם האישה הראשונה לא שינתה את אורח חייה בעקבות הגירושין ונשארה ״בחיק המשפחה״ היא אינה זכאית לגמלה נפרדת מבעלה לשעבר.
השופטת התייחסה בהרחבה לתופעה ההרסנית של הפוליגמיה במיוחד כלפי האישה והילדים וציינה שהאיסור הפלילי החמור על פוליגמיה כמעט ואינו נאכף בחברה הבדואית.
לדבריה, דרישתה של האישה לגמלה נדחתה רק על סמך העובדה שנותרה לגור בבית אמו של בעלה לשעבר, מבלי לבחון עניינית האם הם עדיין מנהלים חיים כבני זוג.
״בתשתית העובדתית כפי שנפרשה לפני בית הדין האזורי אין כדי להעיד על קיומו של משק בית משותף״, כתבה השופטת והוסיפה שאין לקבל את מחדל הביטוח הלאומי באי ביצוע חקירה במקום מגוריה של האישה.
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את הערעור וקבעה שעל המוסד לשלם לאשה גמלה בנפרד מבעלה לשעבר. לטובת המערערת נפסקו הוצאות ושכ״ט עו״ד של 4,000 שקל.
השופטת סיגל דוידוב מוטולה הצטרפה לפסק הדין. הנשיא יגאל פליטמן סבר בדעת מיעוט שיש לדחות את הערעור מאחר שהאישה לא הוכיחה שחרף מגוריה במתחם המשפחה אין בינה לבין בעלה לשעבר קשר.
- ב״כ המערערת: עו"ד ביטוח לאומי מחמוד אלסאנע, עו"ד אבו עלי מוחמד
- ב״כ המשיב: עו"ד אתי צור אסרף
* עו"ד זהבה סלמון מייצגת בתביעות נגד ביטוח לאומי
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין