זכאות גרושה במשפחה פוליגמית להבטחת הכנסה כנפרדת

השופטת רונית רוזנפלד

פתח דבר

1. תביעתה של המערערת, בת החברה הבדואית, לתשלום גמלת הבטחת הכנסה כ"נפרדת", על פי הוראות חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, נדחתה על ידי בית הדין האזורי בבאר שבע. בית הדין האזורי קבע כי חרף גירושיה של המערערת מבעלה לשעבר מר פ' (להלן גם: פ'), לא חל שינוי באורח חייה, וכי השניים המשיכו לקיים משק בית משותף (ב"ל 21174-08-14; השופט צבי פרנקל ונציגי הציבור מר יוסף רחמים וגב' הניה מרקוביץ').

על כך הגישה המערערת את הערעור שלפנינו, בו היא טוענת כי בעלה לשעבר, שנשא אישה אחרת על פניה, מיד לאחר שהתגרש ממנה לפני כ-22 שנים, אינו מנהל עימה משק בית משותף ואין ביניהם קשר. זאת, אף שהיא מתגוררת מאז הגירושים בבית חמותה הסמוך לביתו. על כן טוענת המערערת כי היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה כ"נפרדת".

אקדים ואומר כי לו תישמע דעתי, דין הערעור להתקבל באופן שיקבע כי יש לבחון זכאותה של המערערת לגמלת הבטחת הכנסה כ"נפרדת", כנטען על ידה. אטעים לעניין זה, כי מסקנתי מבוססת על התשתית העובדתית כפי שהתבררה לפני בית הדין האזורי, שאין בה כדי להצביע על קיומו של משק בית משותף בין המערערת ובין מי שהיה בעלה, פ'. על כך אוסיף, כי דומה שהנחות יסוד כוללניות הן העומדות בבסיס דחיית תביעתה של המערערת, ובמקרה זה, מבלי שנמצא להן חיזוק בתשתית עובדתית שיש בה ממש. מצאתי חובה להדגיש כי על כל תביעה להיבחן היטב על פי נסיבותיה, תוך שימת לב ומודעות למעמדה של האישה, בת החברה הבדואית מחד, והגשמת תכלית חוק הבטחת הכנסה מאידך.

התביעה למוסד לביטוח לאומי

2. ביום 6.2.14 הגישה המערערת למוסד תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, כ"נפרדת" מבן זוג. בהצהרתה לפקיד התביעות מיום 6.4.14 ציינה המערערת כך:

"אני מצהירה בזאת בשכ. 5 בית 51 ובניסיון לטשטוש זהות מעסיקו [כך במקור ר.ר.], אני גרושה מהבעל כבר 20 שנה כבר. כל הזמן הזה אני חיה מאמא שלי נותנת לי 100 שח ואני חיה.לפני הגירושין הייתי גרה באותו בית בדיוק באותו מקום. אני התגרשתי כי בעלי לקח עוד אישה. הוא הפסיק לבוא אליי 20 שנה כבר, לא מדברים ולא כלום. בעלי גר בשכ. 5 בית 50 ליד הבית שלי, הוא גר שם 20 שנה מאז שהתחתן הוא גר שם עם האישה השנייה. הבית 51 הוא של אמא של בעלי לא שלי. העברתי אותו לבעלי לא יודעת למה, לא היה שלי. לא עזבתי להורים שלי כי אבא שלי לא רצה לקבל אותי. בעלי עובד כל הזמן הוא שוטר. כל הזמן בעלי משלם את ההוצאות אבל אמא שלו נותנת לו כסף מזומן והוא משלם. עד היום הוא משלם ואמא שלו נותנת לו את הכסף, אותו דבר לא השתנה כלום. בעלי לא משלם לי מזונות, לא נותן לי כסף, לא נותנת לי כלום. הבת שלי הייתה עובדת ומזה הייתי חיה ועכשיו היא לא עובדת אז באתי לביטוח [לאומי] לשלם לי. הוא לא משלם לי כלום 20 שנה." 

בהודעתה לחוקר המוסד לביטוח לאומי, שנגבתה במשרדי המוסד, ציינה המערערת כך:

"אני הגשתי תביעה לביטוח לאומי, ... אני רוצה קצבה כי אני רוצה לחיות. אף אחד לא נותן לי כסף. לשאלתך אם אני נשואה, אני גרושה כבר 20 שנה. אני גרושה. לשאלתך איך התקיימתי 20 שנה ומדוע באתי עכשיו אבא שלי לא רצה שאני אקבל גמלה ואני לא יודעת עברית. לשאלתך מדוע אבא שלי לא רצה שאני אגיש תביעה, אני לא יודעת, הוא היה נותן לי 50 ש"ח פעם בחודש, הוא מת לפני 11 שנה. אח"כ אמא שלי גם הייתה נותנת לי 50 ש"ח או 100 ש"ח. עגבניות. לשאלתך ממה התקיימו הילדים וכמה ילדים היו לי כשהתגרשתי היו לי 3 ילדים. ... גם הם היו מתקיימים מה 100 ש"ח 150 ש"ח וקצבת ילדים. לשאלתך אם אביהם לא פרנס אותם לא הוא לא פרנס אותם (בוכה). לשאלתך מה הסיבה לגירושין, אני עד היום לא יודעת מה הסיבה לגירושין, הוא החתים אותי ואני לא יודעת לקרוא או לכתוב. לשאלתך ממה חשבתי להתקיים ומה ביקשתי ממנו אני ביקשתי את הילדים לא ידעתי ממה לקיים אותם. אם אתה אומר לי שהוא היה כאן קודם, והוא אמר לך שהוא פרנס את הילדים עד גיל 18, אני לא יודעת אם הוא פרנס או לא פרנס, אני גרה בבית של אמא שלו. לשאלתך אם יש לי מגרש או אני רשומה אני הייתי רשומה בבית 50 אני ויתרתי לו על המגרש ורשמו את מגרש 51 על השם שלי אבל לא נתנו לי אותו ... לשאלתך אם אמא שלו קונה לנו אוכל או אנחנו אוכלים איתה, היא לא קונה לנו אוכל גם אם אני מבקשת כסף היא לא נותנת לי. בבית יש 4 חדרים, לי יש 2 ולה יש 2. אם אתה אומר לי שאבא שלי נפטר לפני 11 שנה ומדוע לא באתי גם אז, אני לא יודעת ללכת ולבוא. הבת שלי גדלה היא הבינה ואמרה לי שתבוא איתי." 

3. יצוין כי קודם למתן החלטת המוסד בתביעת המערערת נחקר גם פ', שטען אף הוא כי אין הוא מפרנס את המערערת; כי אימו משלמת את חשבונות הבית, וכי המערערת ואימו לוקחות מים וחשמל מביתו. לדבריו, הוא בן יחיד להוריו, ובית ההורים, בו מתגוררת המערערת יחד עם אימו, רשום על שם המערערת "שבעתיד כל אחד ידע איזה בית שלו".

המוסד לא ערך חקירה סביבתית, לא ערך ביקור בבית המערערת, בביתו של פ', או בכל מקום אחר רלוונטי לתביעה.

4. ביום 12.6.14 דחה המוסד את תביעתה של המערערת מן הטעם ש"על פי ממצאי החקירה נמצא כי הינך מתגוררת באותו שטח עם בעלך ומנהלים אורח חיים של משפחה מורחבת מזה 20 שנה ללא כל שינוי מהותי המוכיח נפרדות כך שאינך עונה על תנאי הנפרדות המוגדרים בחוק הבטחת הכנסה".