עתירה של נכה צה"ל שזקוק לליווי צמוד מאז מלחמת ששת הימים, הובילה לפסק דין שבו סגן נשיא בית המשפט המחוזי בלוד קרא למשרד הביטחון לקבוע הסדרים חדשים בנוגע להחזרים עבור ליווי לנכי צה"ל בזמן שהותם בחו"ל.
השופט מנחם פינקלשטיין מביהמ"ש המחוזי בלוד קיבל את עתירתו של נכה צה"ל בעניין סירובו של אגף שיקום נכים במשרד הביטחון להחזיר לו סכומים ששילם מכיסו עבור שעות ליווי סיעודי, בזמן ששהה בחו"ל לצורך התקנת תותבות ובשנת שבתון ממשרתו כפרופסור בטכניון.
העותר נפצע באורח קשה מאד במלחמת ששת הימים במעבר המיתלה שבסיני, ומוגדר נכה 100%+. הוא איבד יד ורגל ונפגע גם בגפיים הנותרות. עקב נכותו ובהתאם לדרגתה, הוא זכאי לליווי מקסימלי של 24 שעות ביממה.
העתירה הוגשה בספטמבר 2016, באמצעות עוה"ד ארז יער, לגבי נסיעותיו של העותר לחו"ל החל מנובמבר 2013. בית המשפט התבקש לקבוע כי משרד הביטחון – המשיב – ישלם לעותר החזר מלא של הוצאות הליווי שלו בחו"ל מאז ועד היום, וכן יישא במימון מלא בנסיעות עתידיות.
במהלך הדיונים מחלוקות מסוימות הגיעו אל פתרונן, אך הסוגייה המרכזית – שיעור התשלום שבו יישא משרד ביטחון – נותרה במחלוקת.
עמדתו של המשרד, שיוצג על ידי עוה"ד אלון לוי ליטן מפרקליטות מחוז תל-אביב, השתנתה במהלך הדיונים. תחילה טען כי ישלם לפי תעריף ישראלי, ורק במקרה של העסקת מלווה באמצעות חברת סיעוד.
מאוחר יותר הוצעה לעותר אחת משתי אפשרויות: סיוע במימון הוצאות להעסקת מלווה מקומי בתעריף חציוני 39.19 שקל לשעה, או החזר בגין העסקת מלווה מקומי באמצעות חברת סיעוד מקומית בתעריף 21.57$ לשעה.
"חוב ערכי נעלה"
"המשיב עשה אמנם כברת דרך ולא התקבע לחלוטין בעמדתו המקורית, ועל כך יש לשבחו. יחד עם זאת, סבור אני כי לא נעשה די", כתב השופט פינקלשטיין.
לאחר שבחן את טענות הצדדים ופירט את השתלשלות האירועים, השופט החליט לקבל את העתירה. לגישתו, גם עמדת המשרד המעודכנת אינה מקיימת את סעיף 43 לחוק הנכים, הקובע את זכאותם של נכי צה"ל לטיפולים על חשבון המדינה.
השופט הזכיר שיש לפרש את חוק הנכים ברוחב לב, ותיבל את פסק דינו בציטוטים מבן גוריון שדיבר על "תפארת הנוער שלנו", ועד לשופט בדימוס אליקים רובינשטיין, שדיבר על "החוב הערכי הנעלה" שהחברה הישראלית חבה לאלה שנפגעו בזמן שירותם.
בהמשך פסק הדין פינקלשטיין הסביר כי הטיפול הסיעודי הוא חלק מהטיפול הרפואי בנכות, אותו המדינה מחויבת המדינה לספק לנכה בהתאם לצרכיו.
באופן יותר קונקרטי, השופט סבר שעצם הדרישה להעסיק מלווה באמצעות חברת סיעוד מקומית אין בה קושי. אלא שהשופט השתכנע כי "הסדר המגביל את ההחזר לתעריף חציוני מטיל על הנכה נטל כבד מדי, שמשמעותו בפועל תהיה שהנכה ייאלץ להוציא מכיסו כספים באותם מקרים שבו לא ימצא מלווה בתעריף החציוני או בתעריף נמוך ממנו".
בעניין זה השופט קבע כי "על המשיב לקבוע הסדרים חדשים בנוגע לסוגיה דנן, שיעמדו בהוראת סעיף 43 לחוק ויאפשרו לעותר להעסיק מלווה מקומי בחו"ל מבלי שיצטרך לממן מכיסו הוצאה זו או חלק ממנה".
בסיכומו של דבר העותר זכה בהחזרי הוצאות משנת 2015 ועד שיגובשו הסדרים חדשים. באשר לשנים 2013-2014 העותר נדרש להגיש למשרד הביטחון תצהיר חדש בנושא לצורך שקילת בקשתו מחדש. במידה שלא תתקבל יוכל להגיש עתירה נוספת.
משרד הביטחון חויב לשלם לעותר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין