תביעות לסילוק יד, לפינוי מושכר ולפינוי פולש הן דבר נפוץ בבתי המשפט בישראל. מתוך הכרה בחשיבות זכות הקניין המחוקק העניק לבעלי הזכויות בנכסים כלים להחזיר את השליטה לידיהם
מהי הדרך המשפטית להתמודד עם השתלטות של על פולש על דירה או מגרש שאינם שלו? המחוקק הישראלי הקדיש להגנה על החזקה במקרקעין מקום מרכזי במשפט, והסדיר זאת במספר חוקים שהראשון והמרכזי שבהם הוא חוק המקרקעין.
סעיף 16 לחוק קובע כי "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". בחוק זה 'מקרקעין' מוגדרים כ-"קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה".
בכך הכיר המחוקק בזכותם של בעלי זכויות במקרקעין לסלק פולשים שנכנסו אליהם, ואף לתבוע פיצויים בגין הפלישה ובשל כל אובדן ערך בתביעה נזיקית.
בנוסף, סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע כי השגת גבול במקרקעין היא עוולה נזיקית לכל דבר, ואפילו נקבע כי למעט סייגים מיוחדים, לא תהיה זו הגנה ראויה למשיג הגבול אם לא ידע שהוא משיג גבול במקרקעין.
בהוראות סדר הדין האזרחי המחוקק אף קבע את האופן שבו ניתן לתבוע סילוק יד של פולש שהשתלט על מקרקעין שאינם שלו.
התלמוד מספר על גוי אשר הקריב הזדמנות עסקית משום שלא רצה להטריד את אביו ולקחת מפתח שהיה טמון תחת הכר שעליו ישן האב. בהמשך הסיפור, ניתן לגוי פרס בעל ערך רב על התנהגותו. רבי עולא הסיק מן הסיפור כי אם גוי, אשר אינו מחויב במצוות כיבוד הורים, זכה בתמורה של ערך רב, על אחת כמה וכמה יהודי המחויב במצווה זו.
ברוח תובנה זו, בהקשר של זכויות חוקתיות, אשרינו להיות חברה שמכבדת את ערך הקניין עד כדי עיגונו בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירות. אם לא היה כך היינו בצרות.
איך מגישים תביעה כזאת?
בטרם הגשת תביעה לסילוק יד ממקרקעין יש למצות את כל האפשרויות העומדות לרשות בעל המקרקעין. בראש ובראשונה, צריך לשלוח מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים.
במכתב יש לציין את מסגרת הזמן שבה על הפולש לפנות את המקרקעין (עד שבועיים) ולהתריע בפני הפולש שתוגש נגדו תביעה אם לא יתפנה. כמו כן יש לצרף לתביעה נסח טאבו או אישור זכויות המעיד כי התובע הוא אכן הבעלים החוקיים של הנכס.
חשוב לשים לב כי כשמדובר על אדם ששכר את הנכס, להבדיל מפולש שנכנס אליו בלי רשות, יש להגיש תביעה לפינוי מושכר אשר שונה בתכליתה מתביעה לסילוק יד.
בתי המשפט מיישמים את החוק
חמש מאות ותשע עשרה עמודים של פסק דין ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, מעידים שאין הפסיקה הישראלית מתייחסת לזכות הקניין כזכות של מה בכך. בפרקטיקה, תביעות לסילוק יד הן מהנפוצות ביותר בדיני מקרקעין בבתי המשפט, והן כוללות תביעה לסילוק יד בבית מגורים, תביעה לפינוי מושכר, ותביעה לפינוי פולש – שלרוב מוגשת על ידי המדינה כנגד פלישה למקרקעי ציבור.
משרדנו עסק רבות בתביעות לסילוק יד הנובעת מזכות הקניין, אך הסוגיה הכי מעניינת הייתה של לקוחותינו נגד המדינה.
הסיפור החל עם בניית בסיס צבאי ותיחומו בגדר שככל הנראה הוקמה ללא תוכנית או מדידה כלשהי. לימים, התובעים אשר רכשו את המגרש והחלו בבניית ביתם הבינו מיד שהבסיס יושב על חלק נכבד מהמגרש שלהם. לאחר שפנו אליי הגשנו נגד המדינה תביעה לסילוק יד ודמי שימוש ראויים. בפסק הדין נקבע כי המדינה תסלק את ידיה מהמקרעין, ותשלם לתובעים פיצויים והוצאות בסכום כולל של 111,136 שקלים.
כפי שניתן לראות, ההגנה על זכות חוקתית כזכות הקניין במדינה אינה עניין של שיקול-דעת או רצון טוב, אלא ביטוי להכרה פומבית בחובה של המדינה להגן על הזכויות המוגדרות כזכויות חוקתיות.
* עו"ד נרקיס חנייא עוסק בדיני מקרקעין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין