מיד אחרי החתונה נאלצה האישה להגיש תביעת גירושין עקב התנהלות בעלה. מאז חלפו שנתיים והוא עדיין מסרב להתגרש. לאחרונה בית הדין הרבני הגדול הבהיר כי לא יאפשר לאישה להישאר שבויה במערכת היחסים העכורה.
בית הדין הרבני הגדול קבע לפני כשבועיים שאין עתיד לנישואים והורה לבעל לתת לאשתו גט במיידי. אם לא יעשה זאת יוטלו עליו צווי הגבלה ומזונות עקב עיגון האישה, שכן הדיינים הודיעו כי לא יתנו יד לכבילת האישה בשלשלאות ממניעים נקמניים.
כשבועיים בלבד לאחר נישואיהם של בני זוג צעירים הגישה האישה באמצעות עו"ד רחל דותן תביעת גירושין בטענה כי מאסה בבעלה. מנגד הבעל סירב להתגרש והגיש באמצעות טו"ר דוד חסן תביעה לשלום בית.
לאחר דיונים של כשנה וחצי קבע בית הדין הרבני בפתח-תקווה כי תביעת שלום הבית של הבעל לא הייתה כנה והמליץ לצדדים להתגרש. אולם האישה לא הסתפקה בהמלצה וערערה לבית הדין הרבני הגדול בבקשה לחיוב בגט ובתשלום כתובה לנוכח התנהגות בעלה, שמנסה לנקום בה ובמשפחתה ולהוציא ממנה כספים בתמורה לגירושים.
לפני כשבועיים שלושת דייני ההרכב, הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז, קיבלו את הערעור ופסקו שיש לחייב את הבעל להתגרש במיידי. אם לא די בכך, הם התריעו בפניו שאם יסרב לסידור הגט ישקלו להטיל עליו צווי הגבלה ולחייבו במזונות אשתו. הדיינים הדגישו כי לא יתנו יד ל"עיגונה של אישה צעירה 'שכמעט ולא נישאה כלל' אפילו לא לרגע קט".
הדיינים סקרו את החומר הרב שהצטבר בתיק לאורך השנתיים האחרונות והתרשמו כי אין כל סיכוי "להשכנת שלום במערכת זוגית עכורה זו", שהסתיימה שבוע-שבועיים לאחר החתונה.
כמו בת ערובה
הדיינים התרשמו שהנישואים "נוצרו עם חומר מפוצץ בתוכם" והטילו את האחריות על הבעל שהחל את הסכסוך כשסירב לחתום על הסכם שבו הוא מוותר על זכויות בחברה ששייכת לאבי האישה ורשומה על שמה. סירוב זה גרר מתח שנמשך עוד לפני החתונה, במהלכה ולאחריה, עד להגשת תביעת הגירושים.
כמו דייני בית הדין הרבני בפתח-תקווה, גם דייני בית הדין הגדול סברו שהבעל הגיש את תביעת שלום הבית מתוך רצון לנקום באישה ובבני משפחתה ולזכות באמצעות עיכוב הגירושים ב"פיצוי בתמורה לגט".
"בית הדין אינו נותן ולא ייתן את ידו להצדקתם של רגשי נקם בהליך השיפוטי שמעגנים הן התובעת והן את הנתבע עצמו", הבהירו הדיינים. "הבעל שבפנינו משתמש באישה ובהחזקתה ככבולה אליו בשלשלות של ברזל הלכתיים (ללא תוחלת כלשהי) כבת ערובה למימוש רצונו לנקום בהוריה של האישה, שלטענתו עשו לו עוול גדול בתחילת הנישואין או לקבל פיצוי כספי בתמורה לשחרורה".
בנסיבות אלה, וכאשר הסכסוך על החברה הביא את שני הצדדים למצב של שנאה ומיאוס הדדיים, קריאה לשלום בית נוגדת את ההיגיון ואת השכל הישר, קבעו.
לפיכך, הערעור התקבל והבעל חויב בסידור גט לאלתר כאשר הדיון בשאלת הכתובה נדחה לאחר מכן. הדיינים כאמור הבהירו לבעל שאם יסרב להעניק את הגט הוא יהיה חשוף לצווי הגבלה ולחיוב במזונות אשתו עקב עיגונה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין