במכרז שפרסמה "החברה הכלכלית לפיתוח חולון" בתחילת 2015 זכו שתי הצעות. אחת החברות שלא זכתה עתרה לביטול ההחלטה בטענה כי ההצעות הזוכות חרגו מתנאי המכרז. השופט קבע: בהצעות נפלו פגמים מהותיים.
"החברה הכלכלית לפיתוח חולון" היא חברת בת של עיריית חולון. בתחילת 2015 פרסמה החברה מכרז למתן שירותי תחזוקה במוסדות החינוך בעיר. במכרז חולקו המוסדות לארבעה אזורים וצוין כי קיימת אפשרות שיוקצו למציעות הזוכות רק חלק מהאזורים.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין מנהלי
באפריל 2015 החליטה ועדת המכרזים לקבל שתי הצעות: אחת של חברת "נתן" ושנייה של חברת "סמסום".
חברת "ש.ח.ר" – חברה שהצעתה לא זכתה – פנתה לוועדה בבקשה לפסול את ההצעות הזוכות. טענתה הייתה שעל פי תנאי המכרז, המשתתפות נדרשו לציין את שיעור ההנחה (באחוזים) שהן מציעות ביחס לסכומים מרביים לביצוע העבודות שפורטו במכרז.
כמו כן, נדרשו המציעות לפרט את הצעת המחיר שהן דורשות ביחס לכל אזור ואזור, בהתאם לשיעור ההנחה שנקבע על ידן.
"ש.ח.ר" טענה כי בניגוד להוראות מפורשות אלה, שיעור ההנחה שהוצעה על ידי "נתן" ו"סמסום" לביצוע העבודה בכלל האזורים, לא תאם את הצעות המחיר שפירטו החברות ביחס לכל אחד מהאזורים במכרז.
בעקבות הפנייה זימנה וועדת המכרזים את נציגי "נתן" לשימוע, ואלו הסכימו לתקן את ההצעה, כך שהתמורה בכל אחד מאזורי המכרז תאמה את ההנחה הכללית שציינה בהצעתה. לפיכך הותירה הוועדה את החלטתה בעינה.
משנדחתה פנייתה עתרה "ש.ח.ר." לביטול ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
"נתן" טענה בתגובה כי וועדת המכרזים בחנה ביחס לכלל המציעות רק את שיעור ההנחה הכולל, ולא התייחסה לתמורה שפורטה ביחס לכל אזור, ולכן הפגם בהצעתה לא היה מהותי.
לטענת "סמסום", תמהיל מוסדות החינוך בכל אחד מהאזורים שבמכרז שללו אפשרות "להגיע לשיעור הנחה אחיד באזורים השונים", ולכן הפער בהצעתה בין שיעור ההנחה הכולל לבין שיעורו ביחס לכל אזור, נובע "מפגם במכרז עצמו".
יתרון בלתי הוגן
השופט מגן אלטוביה קיבל את טענת העותרת כי הצעתה של "נתן" חרגה מהוראות המכרז.
השופט הבהיר כי בהצעתה המקורית של "נתן" היה "מימד של חוסר וודאות" ביחס לשיעור ההנחה המוצע על ידה. ככלל, הסביר השופט, חוסר ודאות בהצעה במכרז מצדיק את פסילתה.
בנוסף, השימוע שנערך לה על ידי הוועדה אִפשר לה "טווח תמרון", במסגרתו היא ניסחה בפועל הצעה חדשה במעין משא ומתן עם הוועדה. בעיני השופט, מצב זה העניק לה יתרון בלתי הוגן ביחס למתחרות, והוא עומד בניגוד לעקרון השוויון שבבסיס דיני המכרזים.
השופט הבהיר כי הבחינה נעשית ביחס לאפשרות הפוטנציאלית של הפגיעה בשוויון, ולכן דחה את טענת "נתן", שלפיה בפועל הפגם לא היה מהותי, משבחנה הוועדה רק את שיעור ההנחה הכולל.
באופן דומה קבע השופט כי גם בהצעתה של "סמסום" נפל פגם מהותי, וציין כי אם היו לחברה טענות נגד תנאי המכרז היה עליה להעלותן בטרם הגשת ההצעה.
בסיכומו של דבר, השופט פסל את הצעותיהן של "נתן" ו"סמסום" והחזיר את הדיון לוועדת המכרזים, על מנת לקבוע מחדש מי תזכה במכרז.
לטובת "ש.ח.ר" נפסקו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד רות ברק ואמוץ ויס
- ב"כ המשיבים: עו"ד גרשון רוטשילד ונועם שחם, עו"ד גיל זילברברג, עו"ד אמיר פישביין
* עורך דין גיל רוזן עוסק בדיני תאגידים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין